למה אתה לא יוצא לי מהראש? מה כבר היית בשבילי? אני לא מצליחה
להבין איך בן אדם כל כך שונה ממני מהווה כזה חלק גדול בנפשי,
איך הגענו למצב שאתה הוא כל חיי?

ואתה, מה אתה עושה שם? מי אתה כבר? איזה בחור סתמי שביליתי
איתו כמה שעות חשוכות. למה גם אתה מסתובב לי בראש? מה לעזאזל
עשיתי שעולות בי כל המחשבות האלה?

כמה כאבים יכולים להיות לבן אדם?

ומי אמר שאלוהים גדול מהשמים?

אני מכורה? יש לי נטיה התמכרותית, מה שכיף לי, אני עושה
והרבה.

מכורה לגברים, הכאבים שאתם גורמים לי, זה רק עושה לי לרצות
בקרבתכם עוד יותר. סוג של מאזוכיזם. לכולן יש את זה, אמרו לי
פעם.

ומה את נכנסת לי לראש עכשיו? מי את כבר, כלבה מתנשאת, חושבת
שאת טובה מכולנו? טועה, את המיץ של הזבל, דורכת על כל הנקרים
בדרכך על מנת שיהיה לך טוב? לא יצא לך מזה שום דבר.

אנשים פשוטים אוהבים דברים פשוטים.

בכל פעם אני מנסה מחדש, שיהיה בלי לחץ, שהפעם אני לא אלחיץ
ואהיה רגועה, כל פעם זה מתפספס לי מחדש.

תגידו לי איך, תלמדו אותי את כל השיטות, איך כולכם יודעים את
זה? מישהו לימד את זה מתי שהוא ולא שמעתי. אני מוכנה ללמוד,
שירים את ידו הזר שילמד אותי.

למה אני לא מצליחה לכתוב שירה אמיתית? יש בי משהו שכמה לאהבה,
אני מקווה שאחרי שהיצור יסופק, יגמר בי גם הצורך בקיטש.

אל תסתכלו עלי ככה, תסתכלו על עצמכם, גם אתם מוזרים!