בעומדני אני בפתח השאול,
חושבני אני "עד מתי עוד אסבול?"
עד מתי אשנא? עד מתי אגונה?
כמו חתול שחור, כמו מנעול ללא מפתח
כך גם אני, אף בעולמי אורח.
חושבני אני על חיים אחרים
על חיים מאושרים כחייהם של אחרים
אך מיד מבין אני, שזהו אני, זהו גורלי
כל נולדתי וכך אשאר
מופנם וכאוב, ולא כמו האחר!. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.