יוסף ברנשטין / ציפיה |
האהבה כפריחה באביב
מאותתת בשמלה פירחונית
מפתה באלפי ריחות ובאלפי חיוכים.
היא הייתה אביב והיא הייתה לבלוב
ציפור מעופפת נושאת שינוי
ואני הייתי פה פעור.
אילם כמו סלע בודד, שגל
פתאומי מתנפץ עליו
ומשאיר אותו רטוב ונוטף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|