לירי דור / אבל היא רק רצתה לעוף |
לא מספיקה לענות
אבל לא יכולה לחזור לישון
יותר מדי סיוטים תוקפים אותה
יותר מדי סערות
פחות דברים טובים
פחות אהבות
צהריים, מטיילת בנחל
משליכה אבנים למים
שמש וחם, צוחקת ובוכה
חושבת כמה היה לה רע
שומטת כתפיים, מגניבה חיוך
חושבת אולי היא יכולה לעוף
ממהרת לעלות למגדל
מסתכלת למטה, קופצת... חבל.
ערב, חיפושים קודחים
תקווה שמחזיקה את ההורים
אך היא התנפצה לרסיסים
ברגע שמצאו אותה -
שבורה, ללא רוח חיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|