פנית אלי, אמרת שבטח צצת לי משום מקום,
אמרתי שכן. החיים היו נפלאים.
דיברנו ודיברנו, הרגשתי שהתחברנו.
התכתבנו רק שבוע, אך נראה שאנו מכירים כבר שנים.
התקשרת אלי. הקול הזה, שלך,
הרגשתי שאני יכול לזהות אותו בין קהל של אלפים.
הבנו, צחקנו, התרגשנו. הרגשתי שהתחברנו.
הספקנו אפילו לריב פעם אחת וסלחת לי.
קבענו להיפגש. לא הופעת. לא התקשרת מאז.
זוכרת בשיחה הראשונה שלנו? אמרת שאת לא נושכת.
שיקרת. את נושכת וזה כואב.