|
על יד התלולית החדשה
של אישה ישנה
שאיננה עוד, לחלוטין איננה,
את מנסה לשווא,
בשקט,
להתיר קשרו של סרט
הכורך את הפרחים לצרור כל כך יפה.
ואת שומעת רק את מבוכת הצלופן
שאי-אז שיקר בטעם מנטה
ככה זה יהיה תמיד.
וכמו האצבעות שלך
שלא יודעות כיצד לפתוח
את הקשר הפשוט הזה
של זר שמח
המותר לעצב,
גם עינייך לא יודעות לשטוף
את נשימתך הנעתקת
אבל את זוכרת:
הפרחים יפים. |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.