[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבא קריר
/
זקפתו השניה של פיטר

מאז שהציע פיטר למורה שלו לחשבון להזדיין והיא כמובן סירבה
בטענה שהיא לסבית, היו לו עוד 27 זקפות. הוא גילה את נפלאות
האוננות. יורקים על היד, תופסים את הזין ומשפשפים. הוא החל
להסתגר בשירותים מספר פעמים ביום. אמו שמה לב לכך והעלתה את
הנושא בפני בעלה בחדר השינה.
"פיטר מבלה הרבה בשירותים, אני חושבת שהוא מאונן שם"
"נו, כל הכבוד לו"
"הנרי, אני לא מאמינה. אתה חושב שזה משהו חיובי?"
"בוודאי. אני גאה בבן הקטן שלנו שהתחיל להביא ביד"
"אוי הנרי אתה נורא"

באחד הערבים היה פיטר מעט מצונן, וכאשר הוא ירק על ידו יצא לו
גם קצת מוחטה ולא סתם רוק שקוף כמו תמיד. הוא ניסה לשפשף ככה,
עם המוחטה, וגילה שזה אפילו טוב יותר מהרגיל. זו היתה נקודת
תפנית חשובה בחייו של פיטר. מלבד זאת גילה פיטר שכאשר הוא חושב
על הילדות מהכיתה בזמן השפשוף, זה מוסיף לריגוש. הוא חשב בעיקר
על מרי. מרי היתה יפה ולבשה שמלות קצרות.

יום אחד שיחק פיטר בהפסקה עם חבריו, כאשר הבחין במרי שמביטה
בהם. הוא זרק את הכדור לדניאל ואמר שהוא חוזר עוד מעט. מרי
חייכה כאשר הוא התקרב אליה. בכל צעד וצעד הרגיש פיטר איך הזין
שלו מתקשח. לבסוף עמד במרחק של פסיעה אחת ממרי.
"היי מרי"
"היי פיטר"
"אני רוצה להגיד לך משהו"
"אז תגיד"
"אבל אני מתבייש"
מרי צחקקה.
"זה קשור לבולבול שלך?"
"מה??"
פיטר הוריד את מבטו והבחין בבליטה הידועה.
"אל תתבייש, אני אוהבת שעומד לבנים. זה מצחיק"
פיטר שתק. פניו האדימו.
"מה רצית להגיד לי?"
"כלום"
"אולי תגיד לי את מה שרצית בחדר של השרת?"
"איפה שכל המטאטים והסחבות?"
"כן"
"טוב"
הם התחילו ללכת. בחצי הדרך נשמע הצלצול שמבשר על תום ההפסקה.
"מחר בהפסקה תפגוש אותי שם, טוב פיטר חמודי?"
"טוב"

באותו ערב הוא שפשף חמש פעמים.



פיטר התעורר מוקדם בבוקר הבא. מחשבות אין ספור על מרי ועל חדר
השרת בבית הספר גרמו לו לזנק מהמיטה. השעה היתה רק 6 בבוקר.
הוא הלך למטבח ושם מצא את אמו יושבת וקוראת את עיתון הבוקר.
"פיטר, מה קרה?"
"כלום"
"אתה מרגיש טוב?"
"כן"
"כל בוקר אנחנו נלחמים איתך שתקום בשבע, והנה אתה מוציא את
ראשך הקטן בשש"
"אסור להתעורר מוקדם?"
"בטח שמותר, בוא אני אכין לך סנדביץ"
"טוב"

אמא הכינה לפיטר כריך עם שוקולד למריחה. הוא אחז בו בידו וקרב
אותו אל פיו כאשר עלה בראשו רעיון.
"אמא, אני יכול לאכול בחדר שלי?"
"כן, חמודי"
הוא לקח את הכריך לחדרו, סגר את הדלת והוריד את המכנסיים
והתחתונים. פיטר יכול היה להשבע שהזין שלו יותר גדול מאי פעם.
האם הוא גדל מזקפה לזקפה? בטח לאבא יש טיל רציני.
פיטר הרים מעט את פרוסת הלחם העליונה. פסים דביקים של שוקולד
הורמו יחד איתה. הוא הכניס את הזין בפתח שנוצר בסנדביץ שלו,
והתחיל להניע את אגנו. פנימה. החוצה. פנימה. החוצה. את הכריך
מחץ סביב הבולבול והוא הרגיש את ממרח השוקולד עוטף אותו ברכות.
זה ממש כמו לזיין! חשב בליבו. תנועותיו נעשו מהירות ולאחר כ-15
תנועות ומעיכות הוא הרגיש שיוצא לו משהו מהבולבול. זו היתה
הפעם הראשונה שפיטר גמר. וזה היה תענוג.
פיטר פתח את הסנדביץ והביט פנימה. השוקולד הפך לבהיר יותר,
ונוזלי יותר. ' אולי יצא לי פיפי בטעות?' חשב. הוא הכניס את
הכריך המשומש לילקוט ויצא מהחדר.
למזלו, אמא לא שמעה כלום. היא ישבה באותו מקום כמו מקודם,
ודפדפה בעיתון.
"איך היה הסנדביץ?"
"טעים מאוד!"
"יופי חמודי, עכשיו כדאי שתתחיל כבר להתכונן לבית הספר"
"טוב אמא"

בכיתה פיטר לא היה מרוכז. הוא חשב כל הזמן על מרי ועל הפגישה
הצפויה להם בחדר של השרת. הזמן חלף לאט לאט. דקה... עוד דקה...
פיטר היה חסר סבלנות.
לבסוף הגיע הרגע המיוחל. צלצול! פיטר זינק ממקומו ורץ אל חדר
השרת. הוא ניסה לפתוח את הדלת אך היא היתה נעולה. ואז הוא ראה
את מרי מתקרבת.
מרי היתה יפהפיה. היא לבשה שמלה בצבע כחול בהיר וחייכה אליו.
"היי מרי"
"היי פיטר, בוא נכנס"
"אבל הדלת נעולה"
מרי ניסתה לפתוח את הדלת.
"אוף"
הם הביטו אחד בשני מספר שניות.
"בוא נלך לשירותים," אמרה מרי.
"טוב"
הוא הלך בעקבותיה לשירותי הבנות בקומה השניה. לא היתה שם אף
בת. הם נכנסו לאחד התאים.

"תוריד את המכנסיים," פקדה מרי.
פיטר עשה כדבריה.
"גם את התחתונים"
הוא הוריד. הבולבול שלו עמד.
מרי נגעה בו בידה הקטנה. היא ליטפה אותו ואת הביצים. פיטר פלט
אנחה.
"למה הוא חום?" שאלה מרי
"זיינתי בבוקר כריך שוקולד"
"אה"
פיטר נזכר שהוא צריך להפטר מהכריך שבתיק.
"אני אוהבת שוקולד"
"גם אני"
"אני רוצה לטעום את השוקולד שלך"
מרי ירדה על ברכיה, וקירבה את פניה אל הבולבול. פיטר רעד
מציפייה.
מרי הוציאה לשון ונגעה בקצה שלה בבולבול.
"טעים?" שאל פיטר
"לא טעמתי מספיק"
היא העניקה לו ליקוק נוסף, ארוך יותר.
"טעים!" הכריזה ומייד השיבה את לשונה אל הבולבול.
"אני אוהב אותך מרי!" קרא פיטר
"שששש," אמרה, "שלא ישמעו אותנו"
היא הכניסה את קצה הזין לפיה. פיטר חשב שהוא עומד להתעלף.
מרי ינקה את הזין. פיטר הפליט צעקה קלה.
"גמרתי!"
מרי הוציאה את הזין מהפה.
"מה פתאום גמרת?"
"הרגשתי שגמרתי"
"אבל לא השפכת לי בפה"
"אני חושב שכן"
"פיטר, אני יודעת שלא"
"אבל גמרתי"
"לא ידעתי שאפשר לגמור בלי להשפיך"
"אני לא יודע, אולי זה בגלל הסנדביץ"
"אולי"
"מרי..."
"מה?"
"אני יכול לתת לך נשיקה?"
"בטח!"
הם התנשקו והתחבקו עד שנשמע הצלצול.



פיטר חזר לכיתה והתיישב כרגיל ליד דניאל.
"איפה היית כל ההפסקה?" שאל דניאל, "שיחקנו כדורגל"
פיטר חייך
"עשיתי משהו יותר טוב מכדורגל!"
"מה עשית?"
"הייתי בשירותים של הבנות עם מרי"
"והיא עשתה עליך פיפי?"
"לא"
"אתה עשית עליה?"
"לא"
"קקי?"
"לא"
"אז מה עשיתם בשירותים של הבנות?"
"היא ליקקה לי את הזין"
"באמת?"
"כן"
"איך זה? כיף?"
"מאוד"
המורה נכנסה לכיתה. "שלום תלמידים!"
פיטר ודניאל סיימו את שיחתם. זו היתה המורה שהעירה להם על
הפטפוטים.
בסוף השיעור אמר דניאל: "אתה תבוא למסיבה ביום שישי?"
"אה, נכון, שכחתי לגמרי. המסיבה בבאולינג"
"ליקוק זין אחד ואתה שוכח הכל. תבוא?"
"בטח שאני אבוא"

ברגע שנכנס פיטר הביתה, הוא מיהר לשירותים ושפשף. שפשוף קצר
לפני ארוחת הצהרים. הוא נזכר במרי, וזה עזר לו. המראה של מרי
על ברכיה עם הזין בפה שלה פשוט לא יצא לו מהראש. מאז בכל פעם
שהוא שפשף הוא חשב רק על זה.
"איך היה בבית הספר?"
"היה כיף, אמא. שיחקנו כדורגל"

ביום שישי אבא של פיטר הסיע אותו לבאולינג. כמעט כל הכיתה היתה
שם. חבל שמרי לומדת בכיתה אחרת, חשב פיטר. הייתי יכול לשבת
לידה בשיעורים. והיא גם היתה פה היום.
"פיטר תורך!"
הוא ניגש למסלול, תפס כדור וזרק. הכדור נפל לתעלה. אפס
נקודות.
גם בזריקה השניה הכדור נפל לתעלה.
"מה קורה פיטר?" אמר לו דניאל כאשר הוא התיישב לידו, "פעם היית
שחקן טוב"
פיטר לא ענה.
"אני יודע מה קרה," אמר דניאל, "זאת מרי. אתה חושב כל הזמן על
מרי"
"אני אוהב אותה"
"רואים"
"אני רוצה שהיא תהיה פה"
קבוצת נערים ממסלול מרוחק צהלו; מישהו עשה סטרייק רביעי רצוף.
"פיטר, אני חושב שאתה לא באמת אוהב אותה. אתה חרמן עליה. יש
הבדל"
"מה ההבדל"
"אח שלי סיפר לי שהיתה לו פעם חברה. החברה הראשונה שלו. והוא
אהב אותה יותר מכל דבר אחר. והוא לא התרכז בשום דבר אחר. גם לא
בבאולינג. עד שיום אחד הוא פגש מישהי אחרת וגילה שהיא יותר
שווה מהחברה שלו."
"אז?"
"אתה מבין, הוא אהב את החברה שלו כל כך בגלל שהוא לא הכיר משהו
אחר. הוא רק היה חרמן עליה. הוא אהב אותה כי היא עשתה לו
ביד."
"אתה לא מבין כלום!" אמר פיטר, "אתה ואח שלך לא יודעים כלום"
פיטר קם והתחיל ללכת.
"לאן אתה הולך?"
"למשחקי וידאו"
"ומה עם הבאולינג?"
"תשחק במקומי"

פיטר עמד מול המכונה של הפינבול. הוא לא הכניס מטבע, סתם עמד
שם ולחץ על הכפתורים.

משחקי הוידאו היו חלק בלתי נפרד מאולם הבאולינג. ילדים רבים
שיחקו שם, בין אם הם ממתינים למסלול שיתפנה, ובין אם הם כלל לא
מעונינים בבאולינג. היה שם אפילו שולחן סנוקר. פיטר הביט בשני
נערים ששיחקו סנוקר. הם היו גדולים ופיטר דמיין כמה גדול הזין
שלהם. מחשבות מהסוג הזה ביקרו באופן קבוע בראשו הקטן. לפתע חש
מגע יד על כתפו. הוא הסתובב וראה ילדה נמוכה ומתולתלת.
"אפשר?"
"כן, בטח"
פיטר פינה את מקומו, והילדה הכניסה מטבע והחלה לשחק.
הוא עבר לבהות במכונת משחק סמוכה.
כאשר סיימה הילדה את המשחק, פיטר עדיין עמד שם. היא התקרבה
אליו עד למרחק של נגיעה.
"למה אתה עצוב?"
"מי אמר שאני עצוב?"
"אתה לא משחק"
"אין לי מטבע"
"רוצה שאני אביא לך מטבע? יש לי הרבה"
"אם את רוצה"
הילדה הכניסה למכונה 2 מטבעות והם התחילו לשחק ביחד. היה זה
משחק שבו צריך להרוג חלליות, ומותר לך לההרג שלוש פעמים. פיטר
החל את המשחק בחוסר חשק, ונפסל מהר. אבל משראה כמה שהילדה
משחקת טוב, הוא החליט להתרכז ולנצח אותה. עד מהרה שכח מכל
צרותיו, ופשוט עשה חיים. כמו שילד אמור לעשות. והוא אפילו ניצח
את הילדה.
"אתה ממש טוב בלהרוג חלליות"
"גם את לא רעה. בשביל בת"
היא חייכה. הוא חייך. היא ליקקה את שפתיה. הוא גירד באף.
"רוצה עוד משחק?" שאל פיטר
"חשבתי שאין לך מטבעות"
"באמת אין לי. זה יהיה על חשבונך"
"אתה חוצפן"
"נכון"
"תגיד, איך קוראים לך בכלל?"
"פיטר"
"ואיך קוראים לחברה שלך?"
"מי אמר שיש לי חברה?"
"רק מי שיש לו חברה יכול להיות חוצפן כמוך"
הוא חייך. היא גירדה באף.
"אז איך קוראים לה?"
"מרי"
"פיטר ומרי! אתם מתאימים, יש לשניכם שמות של חוצלארץ"
"ואיך קוראים לך?"
"אודיה"
"איזה שם מוזר. זה עם ה'?"
"לא, עם א'"
"מוזר"
ילד ניגש למכונה שמולה הם עמדו וביקש לשחק בה. פיטר ואודיה
עברו להשען על מכונת הכדורסל. מרחוק ראה פיטר את חבריו לכיתה
משתוללים במסלול הבאולינג מספר 18.
"את כאן לבד?" שאל פיטר
"באתי עם אבא שלי, אבל הוא הלך למועדון חשפנות"
"איך את יודעת?"
"ככה זה כל יום שישי. אני הכיסוי שלו. אמא חושבת שאני והוא
משחקים באולינג, והוא נותן לי כסף ואוסף אותי אחרי שעתיים."
"רוצה לבוא לשחק עם החברים שלי?"
"חשבתי שלעולם לא תשאל"

דניאל בדיוק דפק סטרייק כאשר השניים הגיעו למסלול 18.
"פיטר! ראית מה זה? אני עומד לשבור את השיא שלי"
"מגניב. תכיר זאת אודיה"
"זה על שם חג ההודיה?"
"לא, זה עם א'"
"מוזר"
"היי," אמרה אודיה.
"אהלן"
"וזה דניאל, החבר הכי טוב שלי"
"יופי," אמרה אודיה, "עוד אחד עם שם של חוצלארץ"

הם שיחקו בתורות. זריקה אחת פיטר, זריקה אחת אודיה. דניאל לא
שבר את השיא שלו, אבל היה קרוב מאוד לכך. בדיוק כשנגמר עוד
סיבוב הגיע אבא של אודיה. גבר גבוה עם זקן. אודיה נפרדה מחבריה
החדשים, וכאשר חיבקה לשלום את פיטר היא העבירה לו פתק. לאחר
שהלכה עם הגבר הגבוה, קרא פיטר את הפתק. (כנראה היא כתבה אותו
בשעה שפיטר זרק כדור)
בפתק היה מספר טלפון ולידו היה רשום:
"פיטר, היה לי מאוד כיף. תתקשר אלי בבקשה ונעשה עוד כיף.
אודיה"
פיטר הכניס את הפתק לכיסו והם החלו סיבוב באולינג נוסף.

ביום ראשון דניאל הגיע לבית הספר עם חולצת פוקימון חדשה. פיטר
איחר בכמה דקות, אבל זה היה שיעור ספרות והמורה לא עשתה עניין
גדול מהאיחור. הוא התיישב ליד דניאל.
"חולצה יפה"
"עזוב את החולצה, ספר לי על המתולתלת הזאת מיום שישי"
"אודיה?"
"כן"
"סתם מישהי שפגשתי בבאולינג"
"סתם מישהי? או סתם מישהי שאתה הולך לעשות איתה"
"עוד פעם אתה עם ה'לעשות' שלך"
"מה לעשות?"
שניהם צחקו. המורה העיפה לעברם מבט אך שתקה. זו היתה המורה הכי
נורמאלית בבית ספר.
כאשר דניאל המשיך לשאול שאלות, פיטר השתיק אותה בטענה שהוא
רוצה להקשיב למורה.

בהפסקה הבנים שיחקו כדורגל. דניאל היה השוער, ופיטר היה החלוץ
של הקבוצה היריבה. כך יצא שהם עמדו אחד ליד השני במשך רוב
הזמן. הילדים לא הקפידו על עברות נבדל.
"הנה מרי," אמר דניאל לפתע.
פיטר סיבב את ראשו וראה את מרי מתקרבת למגרש. על פניה היה חיוך
רחב שהופנה כלפיו. היא היתה יפה כמו תמיד.
"היי פיטר"
"היי מרי"
"מתי אתם גומרים היום?"
"באחת"
"גם אנחנו! אתה רוצה ללוות אותי הביתה אחרי הבית ספר?"
"טוב"
"יופי, אני אראה לך משהו יפה בדרך"
מישהו צעק 'פיטר!' ; הכדור התגלגל לכיוונו. פיטר מיהר אליו,
התקדם איתו מעט ובעט חזק לעבר השער של דניאל. דניאל זינק אך לא
הגיע אל הכדור שטס דרך השער, והמשיך לטוס עד שנעצר בתוך פניה
של מרי.
מרי נשכבה על האדמה, דם החל לנזול מנחיריה.
קבוצת ילדים רצה אל מרי. קבוצה אחרת צעקה "גול!'' ופצחה
בריקוד.

היתה המולה בחצר בית הספר. פציעתה של מרי לא היתה כל כך נוראה.
סך הכל קצם דם מהאף. כלום לא נשבר. למעשה, פיטר קיבל את זה
יותר קשה מאשר אפה של מרי. הוא הרגיש רע כל כך. במו רגלו הוא
פיצץ את פרצופה של אהובתו.
ההפסקה נסתיימה. אמא של מרי הוזנקה לבית הספר כדי לאסוף את
בתה. אמנם הפציעה לא היתה קשה, אך מדיניות בית הספר אפשרה לילד
החש ברע לעזוב מוקדם יותר. אם ההורה מגיע לאסוף את הילד.
פיטר החליט לבקר את מרי מייד עם סיום הלימודים. הכל קרה בגללו,
וגם היא רצתה שהוא ילווה אותה הביתה. אוף, חשב פיטר, זה היה
הגול הכי מסריח שהבקעתי אי פעם.

כאשר צלצל הפעמון וכל התלמידים הסתלקו הביתה, ניגש פיטר למורה
וביקש את דף הקשר של הכיתה. "אני רוצה לבקר את מרי ואני לא
יודע איפה היא גרה"
המורה חייכה ומייד שלפה ממגירת השולחן דף מקופל.
"פיטר, אתה ילד טוב"
היא רשמה את כתובתה של מרי על פיסת נייר, והגישה לפיטר.
"תודה," אמר פיטר ומיהר החוצה.

לקח לפיטר כמעט חצי שעה למצוא את הבניין הנכון. הוא גר בצד
השני של השכונה, ולא הכיר את האיזור. לבסוף מצא את הכתובת,
וצלצל באינטרקום.
"כן?" קול של אשה
"שלום, מרי בבית?"
"מי זה?"
"זה פיטר, חבר של מרי מהבית ספר"
"מרי לא מרגישה טוב"
"אני יודע, באתי לבקר אותה"
"זה לא זמן טוב פיטר, מרי צריכה לנוח. תבוא לבקר בפעם אחרת.
שלום!"
צליל ניתוק אינטרקומי מעצבן. פיטר צלצל שוב.
"כן?"
"זה שוב פיטר, את בטוחה שאני לא יכול לעלות?"
"פיטר אני מבקשת שלא תצלצל יותר. מרי הלכה לישון וגם אני הולכת
עכשיו. שלום!"
שוב ניתוק. למה תמיד לבנות היפות יש אמהות מעצבנות?
פיטר התחיל בצעדה שלו הביתה.


בעודו צועד הביתה, הבחין פיטר במשהו מוזר. היתה מין התרחשות
מאחורי פחי אשפה ירוקים. הוא נעצר והציץ. גבר כבן 50 שכב שם על
הרצפה ועסק בפעילות שהפתיעה את פיטר, אך סקרנה אותו באותה
מידה, ואף גרמה לו לריגוש מיני. הגבר היה ככל הנראה הומלס - אם
לשפוט על פי הריח שהפיץ, שיערו המוזנח וחולצתו המרופטת. מלבד
החולצה לא לבש כלום. ערימת סמרטוטים ששכבה לצידו היתה כנראה
מכנסיים. הגבר שכב כאשר בידו האחת הוא לופת את איבר מינו,
ובידו השניה הוא חנק חתול רחוב בצבע אדמוני. הגבר ניסה לכסות
את ראש החתול עם שקית נייר חומה, אך החתול נתן לו מאבק רציני.
ההומלס היה עסוק מדי בכדי להבחין בפיטר שמציץ.
לאחר מאבק קצר נכנע האיש, וזנח את ליטוף מבושיו. הוא השתמש
בשתי ידיו כדי לכסות את ראש החתול, ואז החזיר את ידו ותפס את
הזין שוב. פיטר לא יכול היה להסיר את עיניו מהמחזה. הוא הרגיש
שמשהו הולך ותופח במכנסיו.
כאשר איברו של האיש עמד מספיק הוא קירב אליו את החתול, מבלי
להפסיק את חניקתו, ואז החדיר באיטיות את הזין הישר לתוך חור
התחת של החתול.
במרום להניע את גופו שלו, הניע אותו גבר את החתול כאשר הוא
אוחז בגרונו.
הוא מאונן עם חתול! חשב פיטר בליבו, איזה רעיון. הבחור הזה כל
כך עצלן.
תנועותיו של ההומלס הפכו למהירות יותר. פיטר הפשיל את מכנסיו
והחל לשפשף בעצמו.
ההומלס אמר מספר מילים בלתי מזוהות. הם נאמרו לפי קצב תנועות
החתול.
פיטר גמר לתוך שיח קטן. הוא השתדל להיות כמה שיותר בשקט.
גם ההומלס גמר. כך לפחות זה נראה. הוא הפסיק להניע את החתול,
ונותר דומם מבלי לשלוף החוצה את הזין. החתול לא זז.
פיטר הרים את מכנסיו והלך משם לכיוון הבית. הוא היה בטוח
שההומלס הרג את החתול.


בערב פיטר התקשר למרי. את הטלפון הוא מצא בספר טלפונים לפי
הכתובת שנתנה לו המורה. אמא של מרי ענתה. פיטר הסווה את קולו.
הוא ניסה להשמע כמו בת.
"שלום! אפשר בבקשה לדבר עם מרי?"
"מי זאת?"
"זאת עדי, חברה שלה מהכיתה"
"רק רגע"
מספר שניות של כלום.
"הלו" - קולה של מרי.
"היי מרי"
"פיטר?"
"כן"
"חשבתי שזאת עדי"
"באמת יש לך עדי בכיתה?"
"כן"
"שם נפוץ"
"למה אמרת לאמא שלי שאתה עדי?"
"לא משנה... איך את מרגישה? רציתי להתנצל על היום בבית ספר"
"זאת לא היתה אשמתך, אני לא כועסת"
"איך האף?"
"קצת כואב אבל בסדר"
"תבואי מחר?"
"אני לא יודעת. אולי אני אנצל את ההזדמנות ליום חופש"
"אני מרגיש רע על מה שעשיתי לך, אני רוצה לפצות אותך. אני
אבריז מחר ואבוא לבקר אותך"
"אתה לא חייב לעשות את זה בשבילי"
"אבל אני רוצה"
"טוב, אבל תבוא רק אחרי תשע וחצי כי רק אז אמא שלי הולכת
לעבודה"
"בסדר... אה, ומרי..."
"מה?"
"אני אוהב אותך"
"פיטר אתה כזה מתוקי!"
"מתוקי כמו שוקולד למריחה"
מרי צחקה, פיטר הצטרף אליה.
"להתראות מחר"
"ביי"

פיטר שתה כוס מים והתקשר שוב. הפעם לדניאל.
"הלו?" - דניאל בקול עייף.
"מה קורה"
"אהלן פיטר, אני בדיוק הולך לישון"
"כל כך מוקדם?"
"אני עייף. מה רצית?"
"אה, שומע, מחר אני מבריז אז תגיד למורה שאני חולה או משהו"
"הולך לזיין את מרי?"
"כן"
"תזהר על האף שלה, שלא ידמם"
"אתה מצחיק כשאתה עייף"
"וכשאני ערני?"
"גם. יאללה ביי גבר"
"ביי"

פיטר הניח את הטלפון במקום והלך לחדרו. "מחר אני הולך לחגוג,"
חשב לעצמו. "מחר אני הולך לחגוג... כאילו אין מחר!" הוא פרץ
בצחוק.
"פיטר?" קראה אמו מהחדר הסמוך, "תנמיך את הטלויזיה"
הטלויזיה היתה סגורה. הוא הדליק אותה והנמיך את הקול.
"טוב אמא," קרא, "הנמכתי!"


למחרת התעורר פיטר, אכל כרגיל את ארוחת הבוקר, לקח כרגיל את
ילקוטו ויצא כרגיל מהבית. רק שפניו לא היו מועדות כרגיל אל בית
הספר. היום הוא הולך לבקר את מרי.
הוא התמקם בחצר של הבניין. היה עליו להעביר מעט יותר משעה וחצי
- עד הרגע שבו אמא של מרי תלך לעבודה.
פיטר התיישב על הדשא במקום שלא יראו אותו, והוציא את משחק
הטטריס שלו. בכל פעם ששמע מישהו יוצא מהבניין הוא העיף מבט. לא
שזה עזר לו מאוד, הוא לא ידע איך אמא של מרי נראית בכלל.
כאשר הגיעה סופסוף השעה 9:30, וכבר יצאו שלוש נשים מהבניין,
החליט פיטר לצטת ממחבואו. אחת מהנשים האלו חייבת להיות אמא של
מרי. פשוט חייבת. פיטר צלצל באינטרקום. מרי ענתה.
"כן?"
"מרי! את לבד בבית?"
"כן פיטר, בוא תעלה. אני בקומה 5"
היא פתחה את דלת הכניסה ופיטר נכנס ללובי והזמין מעלית.

כאשר המעלית נעצרה בקומה חמישית, הופיעה מול פיטר מרי יחפה עם
פיג'מה לבנה-כחולה, עליה צויירו דובונים חמודים. מרי מעולם לא
נראתה חמודה יותר. פיטר חיבק ונישק אותה בו ברגע.
"בוא ניכנס שלא יראו אותנו השכנים"
הם נכנסו לדירה ומרי נעלה את הדלת.
לפי המראה של הדירה מבפנים, היה להורים של מרי הרבה כסף.
"שב על הספה"
פיטר התיישב על ספת עור מול טלויזיה עם מסך רחב. מרי התיישבה
לידו. האף שלה נראה בסדר. שום עדות לטראומה שעברה עליו.
"איך את מרגישה?"
"מצוין. אני שמחה שיש לי יום חופש. ואני שמחה שאתה כאן"
היא נישקה אותו. פיטר הרגיש שמתחיל לעמוד לו.
"איפה הנימוסים שלי?" שאלה לפתע, "אפילו לא הצעתי לך לשתות"
היא קמה והלכה למטבח. "אני מקווה שאתה אוהב שוקו קר!" קראה
משם.
"מת על זה"  אמר פיטר
"מה?"
"אמרתי שאני מת על זה!"
"אה!"
היא חזרה לסלון, בידיה שתי שקיות שוקו.
"יה," אמר פיטר, "שקיות שוקו כמו בקפיטריה"
"כן, אבא שלי קנה חבילה שלמה"
"מגניב"
היא הגישה לו שקית והתיישבה לידו. צמוד.
פיטר קרע את קצה השקית עם שיניו והחל למצוץ. מרי עשתה דבר דומה
עם השקית שלה. היד שלה החלה ללטף את ירכו של פיטר, אך שניהם לא
פסקו ממציצת השוקו. הזין של פיטר שב לעמדת מוצא.

"צחקו עלי אתמול?" שאלה מרי. ידה המשיכה בליטוף והתקדמה לעבר
הזין, אך לא היה שום רמז לכך בדיבורה.
"קצת..." אמר פיטר, "אבי והחברים המפגרים שלו, את יודעת"
"אוח! האדיוט הזה"
"כן"
"מה הם אמרו עלי?"
ידה של מרי הגיעה לזין של פיטר, וליטפה אותו בעדינות.
"את באמת רוצה לדעת?"
פיטר נהנה מהמשחק, ושיתף פעולה.
"כן"
היא הכניסה את היד לתוך מכנסיו. תפסה את הזין חזק.
"ישר אחרי ההפסקה אבי אמר 'סופסוף האף של מרי יהיה ישר'. כאלה
דברים. זה אפילו לא היה מצחיק. רק החברים המעפנים שלו צחקו"
"אתה חושב שהאף שלי מגעיל?"
"מה פתאום! יש לך האף הכי יפה בעולם!"
"היי... יש לי רעיון! תוריד את המכנסיים"
פיטר הופתע. מה פתאום להוריד מכנסיים במצע שיחה תמימה? למה היא
הורסת את המשחק שלנו? אבל מובן שהוא הוריד... הפתעה או לא
הפתעה, כאשר מישהי אומרת לך להוריד אתה מוריד וזהו.
מרי קרעה את שקית השוקו עם שיניה. היא הרחיבה את החור עד שכמעט
נשפך שוקו על ספת העור. פיטר תהה מה היא עושה. מרי הביטה בחור
שיצרה, והיתה מרוצה. היא רכנה אל פיטר והלבישה את שקית השוקו
על הזין שלו. השוקו היה קר ופיטר התעוות לשניה.
"תראה!" אמרה מרי בהתלהבות, "אתה מזיין שקית שוקו!"
היא הניעה את השקית קדימה ואחורה, לחצה עליה ועזבה. מעט שוקו
נשפך במורד הביצים של פיטר, והגיע אל הספה.
"אוי שיט", אמרה מרי, "אמא שלי תרצח אותי"
היא שלפה את השקית מפיטר, ורצה למטבח.
פיטר התאכזב. ברגע שהשוקו מעט התחמם זה הפך להיות מאוד נעים.
במיוחד כאשר מרי לחצה על השקית.
מרי חזרה עם מגבת והחלה לספוג את השוקו מהספה ומפיטר. כשהכל
היה נקי (מלבד המגבת), נרגעה מרי, ואז הבחינה בפיטר. כאשר
ניקתה את הספה היא היתה על ברכיה, וכך היתה גם עכשיו. פיטר עמד
בסמוך אליה, והזין שלו היה הישר בפרצופה. מרי נשקה לו.
"נו," שאל פיטר, "טעם של שוקו?"
"לא כל כך... טעם של זין יותר"
"תנסי שוב"
מרי עטפה את פיה סביב הזין. ליטפה אותו מבפנים עם לשונה.
פיטר נלחם בעצמו. הוא הרגיש שהוא עומד לגמור, אך ניסה להתאפק
כמה שיותר כדי למשוך את הרגע הנפלא הזה. הוא הצליח להתאפק בערך
עשר שניות. בסופם גמר בפיה של מרי.
מרי דחפה את פיטר ומייד תפסה את המגבת שהיתה ספוגה בשוקו,
וירקה לתוכה.
"הפעם אני בטוח שגמרתי," אמר פיטר וחייך.
"מצחיק מאוד," אמרה מרי וירקה שוב, "בכל מקרה אין לזה טעם של
שוקו"


כשעה לאחר מכן הם שיחקו מונופול על השטיח בסלון. לבושים אך
יחפים. למרי היו שני בתים בירושלים, ולפיטר היה בית מלון בת"א
ואת כל קווי האוטובוס.
"מרי," שאל פיטר לאחר ששילם 100 ש"ח למס הכנסה, "את בתולה?"
"מה?"
"שאלתי אם את בתולה, אם כבר זיינו אותך או עוד לא"
"רק בפה"
"ובכוס לא?"
"לא"
"ובתחת?"
"איכסה! פיטר! בטח שלא"
"רק בפה?"
"כן"
"רק איתי או עם עוד מישהו?"
"מה החקירות האלה? משחקים מונופול עכשיו"
"טוב את לא חייבת לספר. אבל מרי,"
"מה?"
"אני רוצה להיות הראשון שלך. אני רוצה להזדיין איתך"
"אני  מפחדת"
"ממני?"
"אני מפחדת להזדיין. זה בטח כואב"
"אני לא אכאיב לך. נעשה את זה לאט"
"בכלל אמרו לי פעם שהפעם הראשונה צריכה להיות עם מישהו מבוגר.
בת צריכה להזדיין בפעם הראשונה עם גבר מבוגר, ובן צריך עם אשה
מבוגרת. ככה לומדים"
"אבל לגבר מבוגר יש זין גדול וזה יותר כואב"
"היי! אתה צודק"
"מתי ההורים שלך חוזרים?"
"אמא תחזור רק בשעה 4"
היא הביטה בשעון שעל הקיר.
"יש עוד מלא זמן"
"יש עוד מלא זמן להזדיין," אמר פיטר.
"אתה יודע מה? אני מוכנה לנסות, אבל בתנאי אחד"
"מה?"
"אם זה כואב אז אתה מפסיק"
"טוב"
"מבטיח?"
"כן. מבטיח. אם תגידי לי שכואב לך אני מפסיק"
"יופי. אז בוא למיטה של ההורים שלי"
"טוב"
"אה, ופיטר..."
"מה?"
"ניצחתי במונופול. ניצחון טכני"

היא הובילה אותו דרך מסדרון ארוך לחדר השינה של הוריה. החדר
היה ענקי, והמיטה שהיתה שם היתה המיטה הכי גדולה שפיטר ראה בכל
חיו. אולי פי שתיים מהמיטה של ההורים שלו. מעניין במה אבא שלה
עובד. הם פשוט טחונים בכסף.
"תתפשט!"
פיטר הסיר את בגדיו. הזין שלו עמד.
"שכב על המיטה!"
הוא עשה כדבריה. מרי החלה להפשיט את הפיג'מה שלה תוך ריקוד
מפתה. תחילה את החולצה, ואז את המכנסיים. לבסוף הסירה את
תחתוניה וזינקה למיטה הענקית. היא נשכבה על פיטר והם התנשקו.

פיטר הפך אותה על גבה ופישק את רגליה. 'אז ככה נראה כוס...'
חשב בליבו. הוא נגע בה בחשש. ליטף בעדינות, כמו היה נוגע
ביהלום יקר. לאט לאט קיבל אומץ ואז פישק את הכוס עם שתי ידיו.
'לאיפה אני מכניס תזין?' חשב.
"פיטר?"
"כן?"
"יש לי כוס יפה?"
"בטח! הכי יפה שראיתי בחיים"
"אז למה אתה לא נותן לו נשיקה?"
הוא קירב את ראשו. היה ריח נעים, הריח של מרי. הוא נגע בה
בשפתיו. רך ונעים. הוא טעם את הכוס בלשונו. זה היה כמו ללקק את
כף היד. הוא המשיך ללקק.
"כן, זה נעים, תמשיך"
פיטר שמח שהוא גורם למרי עונג, והמשיך בהתלהבות. ככל שהתלהב
יותר כך הראתה מרי סימנים שהיא נהנית. זה הדליק אותו אך הוא לא
העז לגעת לעצמו בזין. צריך לשמור את זה לאחר כך.
"בוא עכשיו," אמרה לפתע, "תשכב עלי"
פיטר עלה על מרי וניסה להכניס את הזין. הוא הסתבך.
"תכניס!"
הוא ניסה. שוב ושוב.
מרי תפסה את הזין ביד והנחתה אותו אל הכוס. פיטר הרגיש כאילו
הזין שלו בתוך שקית שוקו חמה, ומישהו לוחץ עליה. זה היה נעים.
הוא הניע את אגנו. דפק ודפק. מרי לא נראתה כאילו כואב לה. הוא
המשיך.
לאחר כעשרים דפיקות פיטר גמר. הוא נשכב על מרי ונישק אותה. הם
שכבו כך- ערומים ומחובקים במיטה של ההורים- במשך דקות ארוכות.
מרי קמה והלכה לשירותים.
"את רואה?" אמר פיטר, "אמרתי לך שלא יכאב"
בשירותים מרי תהתה אם לספר לפיטר שהוא זיין לה את הירך.


כשיצאה מרי מהשירותים ראתה את פיטר שוכב ערום על המיטה של
הוריה, חיוך ענק על פניו. היא נשכבה לידו.
"אנחנו כבר לא בתולים!" הכריז
"כן.."
"הזדיינו!"
"כן.."
"קרה משהו מרי?"
"לא, כלום... פשוט אני לא בטוחה שזה נחשב שהזדיינו"
"למה לא?"
"לא כל כך נכנסת לי לכוס..."
"מה זאת אומרת?"
"הזין שלך לא נכנס לי לכוס, הוא שפשף מבחוץ. זה היה נעים והכל,
אבל אני עדיין בתולה"
"אוף"
"לא נורא, נוכל לנסות עוד פעם"
"הייתי בטוח שזה היה בפנים. טוב, איך אפשר בכלל לדעת? אני לא
יודע איך זה מרגיש"
"גם אני לא"
"איזה גרוע אני! אפילו לזיין אני לא מצליח"
"די פיטר, היית טוב. היה לי מאוד נעים"
"באמת?"
"כן, ואתה גם מלקק נהדר. יש לך כישרון"
"מגניב"
הם המשיכו לשכב במיטה. הרגישו כמו מבוגרים.
לאחר כמה דקות אמר פיטר שהוא רעב. הם קמו, התלבשו, והלכו
למטבח. שם מרי הכינה כריכים עם שוקולד. זה היה כל כך כיף לשחק
את המשחק של הגדולים. בלי הורים על הראש, בלי מורים על הראש.
להיות בבית הענקי הזה, להכין לבד אוכל, להזדיין. טוב, לא
להזדיין... לעשות נעים. פיטר היה שמח להפוך את כל זה להרגל.
הוא הביט סביב. פשוט בית לתפארת. רהיטים יקרים, פסלים ותמונות,
מערכת קולנוע ביתית עם טלוויזיה מסך שטוח, שעון יפה על הקיר.
"אוי, כבר 12 וחצי," אמר פיטר, "אנחנו מסיימים היום ב-12 ואמא
שלי חושבת שאני בבית ספר. אני חייב לחזור הביתה"
"תשאר איתי עוד קצת!"
"אני לא יכול... אמא תתחיל לחקור אותי איפה הייתי ועוד תתקשר
בסוף לבית ספר"
"עוד קצת!"
"טוב"
פיטר נשאר עוד קצת. את הזמן הם בילו בהאבקות לשונות. אחרי הקצת
הזה הוא חזר הביתה, ונעזר בכשרון המשחק שלו כדי להציג בפני אמא
שלו יום רגיל. ממש כאילו שב מבית הספר. הוא גילה שהוא ממש טוב
בזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הזהר מלדרוך על
כפות רגליים של
אחרים יום אחד
הם עלולות להיות
מחוברות לתחת
שאתה צריך ללקק


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/05 9:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבא קריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה