על כל דבר שאני עושה ואומרת
ישר מאחרים מתקבלת ביקורת
בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית
בין אם היא אמיתית ובין אם היא שיקרית
בין אם לשמוע אותה זה כן או לא נעים
תמיד אקבל אותה ישירות לפנים
לפעמים ליד האוזן היא עוברת
ולפעמים בתוך תוכי מכרסת ונוברת
אבל עכשיו כבר לא אכפת לי
שיגידו מה שרוצים - לטוב ולרע
לא אכפת לי כי אני יודעת שאני אוהבת את המושלם באדם
ושהוא גם אוהב אותי בחזרה
אז אתה מושלם בעיניי ... אז מה ?
שיגידו כמה שהם רוצים שאני סתם תמימה
אם ככה אני מרגישה טוב
כשאני יודעת שבמושלם באדם זכיתי, ושמותר לי אותו לאהוב
אז מי אותי ואת גאוותי ישפוט
ויגיד לי שאסור לי לנקוט
בהשקפת עולם נאיבית שכזאת ?