יום שלישי, 6:17, 7/8/01

הבדידות שאחרי.
כשאתה כבר יודע מה בדיוק אין לך.
כשיש למה בדיוק להתגעגע.
כשהנפש רוויה כאב וצער על מה שיכל להיות.
זו לא סתם בדידות, זו ריקנות.
ריקנות שהדבר היחיד שיכול למלאה הוא אתה.
ואין שום דבר אחר שיכול.
אין יותר טוב ממך.
כשאני עדיין שלך ואתה מזמן לא שלי.

יום שישי, 19:07, 28/9/01

מקווה שהיומולדת שלך שמח לך,
כי לי כל כך עצוב עכשיו.
תן לי רק לשנוא אותך.
לקחת את הכל,
חוץ מהתמימות. תודה.
תמיד יש תקווה, אבל איפה אני,
נשארתי רק מסגרת.
נשארתי רק רסיסים,
רסיסי האהבה שידענו פעם, אם בכלל.

יום ראשון, 19:59, 30/9/01

כל כך כואב לי ממך,
אני צריכה חיבוק.
ואף אחד לא יכול,
כי רק החיבוק שלך מרפא את הפצעים.
ורק המגע שלך מוחה את הדמעות,
אלה שלא מפסיקות כשאתה לא כאן.
אני מרגישה כמו סמרטוט,
ולא איכפת לי להיות כזה כל עוד הוא שלך.
סמרטוט בלוי, סמרטוט זרוק, נטוש.
העיקר שתשתמש בו. תנגב את העצבות.
אל תשרוק. תשרוק.
אני כאן מחכה, כמו כלבלב. הלשון בחוץ והזנב
בין הרגליים. והעיניים אדומות, כאילו מזקנה.
אם אני לא שווה אותך, אני לא שווה כלום.
הלב השבור שלי לא מועיל לאף אחד.
וגם לא הגרון החנוק.
אפס נצחי שלי.

יום רביעי, 8:32, 31/10/01

יש לך את הדבר שאני הכי רוצה ואין לי - אותך.
ויש לך גם את הדבר שאני הכי צריכה ואין לי - אותי.

יום שבת, 9:30, 26/1/02

ושוב שבת.
ושוב המועקה הבלתי מוסברת בלב,
כשההסבר כבר ידוע מראש.
ואין מוצא, אין תחליף או שהוא לא נמצא.
חזיון בלהות שלי.
ים רחב ידיים שכמוך.
כל הנהרות שלי מתנקזים אליך, יש לי תקר בלב.
לעזאזל הדימויים, פשוט כואב.

יום שישי, 1:12, 30/6/03

בא לי להשתכר, ולהזדיין איתך.
אני רוצה להתפקח, ואז לעשות איתך אהבה.