סוף סוף הבנתי מה אני. בכל מקום יש לפחות אחד כמוני. כל אדם
בעולם, בין אם במודע או לא במודע, מחפש הגדרה עצמית שתיתן לו
משמעות. ואני מצאתי אותה. אני תותח באחבון אופי של אנשים, אני
מקיף עצמי בישויות מדהימות ומרהיבות ביופיין.
עכשיו סוף סוף אבחנתי את עצמי.
אני הוא אותו בנאדם שאתה מסתכל עליו ואומר לעצמך: "היי, הוא
מוכר לי מאיפשהו", אני הוא אותו בנאדם שאתה לוחץ את ידו מבלי
לדעת את שמו.
לפעמים אני אקשיב לך במשך שעה, אצחק איתך, אדע את סודותיך
הכמוסים ביותר ואז אומר משפט שלעולם לא תרד לסוף דעתו.
אני הוא אותו אדם המשוטט במסדרונות, שכולם רואים אותו אבל אף
אחד לא מסתכל עליו, אני הוא האדם שכולם מכירים ואף אחד לא
מכיר, אני הוא האדם המנסה להיות מיוחד אך לא להתבלט, אני הוא
האדם הממעט במילים ומרבה במבטים.
אני הוא האדם היושב לצידך בהפסקה לפניך ומאחוריך בשיעורים, אני
האדם שאתמול העתקת ממנו שיעורי בית ומחר לא תזכור אותו, אני
האדם שתמיד יהיה שם ואף פעם לא תדע את שמו.
האם יישאר כך הדבר? רק הזמן יגיד.
אך כשאעזוב את העולם הזה לא אהיה זקוק לא לזכרון חם ולא לזכרון
כואב, אני אלך בידיעה שאני את שלי עשיתי ועכשיו הכדור במגרש
שלכם ויום אחד אולי תזכרו את שמי.

                                 יום אחד
                                  אולי תדעו את שמי...