ילדה עצובה לא יודעת לבכות
זועקת בקול וחוטפת מכות
חושבת על יום בו תגיע רחוק
בינתיים, היא חושבת, עדיף לה לשתוק.

ילדה מהממת, בית מושלם,
ביום שבת, היא עם סבתא בים,
סוכריה על מקל וקרחון צבעוני,
בנתיים, היא מרחפת לאי דמיוני.

ילדה בודדה, היא כבר נערה
רוצה רק לשכוח את מה שקרה.
עכשיו על הדף, היא שופכת הכל
ודמעה שזולגת, נספגת בחול.

אישה שלמדה כבר להתמודד,
יודעת שאין עוד ממה לפחד.
יותר בלילות, היא אינה בוכיה,
עם חיוך על שפתיה, אישה- חופשיה!

שני הבתים האחרונים הם תוספת של בייבי כמו גם הלחן.
הצעות לפזמון יתקבלו בברכה...