עת זורחת השמש-
זכור את הרוך בחיוכי,
עת יורד המטר משמיים אפורים-
זכור את דמעותיי.
עת תשמע רעמים בלילות עכורים-
זכור כיצד תמיד חיפשתי את הנכון,
עת תצפה בברקים הבוהקים-
דע , כי שם, לצדך, אנוכי.
עת תראה קשת בענן מעטרת השמיים-
זכור אותי ואל תבכה,
עת תביט במפלי המים השוצפים-
זכור איך קבלת תמיד את כל-כולי
עת תפגוש בשני אוהבים שיד ביד אוחזים-
ציירני בדמיונך כאילו הנך לידי,
כשתראה ירח בוהק בשמיים בהירים-
אל תשכח אהבתי האמיתית
אשר באה ממחוזות נפלאים
שהעולם היה מבקש להכיר.
כל אשר העזתי לבקש-
רק זיכרונות ואהבה ללקט
אז עת תשמע ילד משתובב בגיל-
זכור אותי בהיותי כהרגלי,
עת תפגוש במישהו הנלחם "להיות"-
זכור עד כמה קשה גם לי לנסות.
03/01/04 |
