בסוף הימים בקרח של המדבר
גם החמצן שבאוויר נגמר
הספינה שעוד לא הפליגה מתרסקת
והיד המושטת אליי מתרחקת

בסוף הימים הבומרנג לעולם לא חוזר
ומטוס הרפאים לעולם לא עוצר
את חלקי הפאזל אי אפשר להרכיב
ואין שם אף מלאך חביב

בסוף הימים בקיץ של גשם, שחוזר
שרת לי שיר אך שכחת איך לדבר
עזרת לי לתקן עם יד שבורה
וחייכת ושמחת עם נפש גמורה

בסוף הימים קופאים הרי הגעש
ואני בדממה של רעש
עם כוס של עצב וקצת בכי של צחוק
אנחנו מרגישים קרובים כשאני רחוק

בסוף הימים מפרח הזהב רק מתים
אנשים גרים ברחוב למרות שיש בתים
המים מתוקים אך לא לשתייה
והפרות בשלים אך לא לאכילה

בסוף הימים כולם לבושים ערומים
ואפילו פינוקיו שם לא תמים
הפרידה תמיד מרה כמו סוכר
ויש רק מישורים של כיכר

בסוף הימים חייכת לי בעצב
כיביתי לך בוקר, הדלקתי לך ערב
לכבודך עמדתי קידה
אני שואל ואת עונה בחידה

בסוף הימים בעלייה המישורית
דבש על הפצעים שלי זרית
הפיל מתחבא מאחורי הנמלה, שקרבה
וברחוב התפוצץ עוד מטען של אהבה

בסוף הימים לא מגיע תורי
ואור השמש ככפור על בשרי
רוח הרפאים שחורה ומצחיקה
וכל העיוורים מתבוננים דרכה

בסוף הימים...