אלכס, אני רואה אותך,
אני רואה ורוצה לפתוח הכל,
רוצה להראות לך את כל הקלפים שלי,
רוצה שתדע הכל,
את כל הרגשות והמחשבות,
רוצה.

אבל למה זה לא מצליח?
למה כל פעם שאני רואה אותך נבלעות לי המילים?
הלשון שלי אבדה.
אתה לא שואל אבל העיינים שלך כן,
הו אלכס שלי אם היית יודע.

אלכס, הו אלכס,
המחשבות שלי שיכות לך,
הו אלכס הו אלכס,
שמך נוזל על פני,
כל לילה שמך נמצא בפי,
שמך מטפטף לאט לאט למרכז הכרית,
הו אלכס הו אלכס,
אילו ידעת זאת.

היום אני אחרי "האלכס",
נגמלתי מהאלכס שלי,
אבל לפעמים מאוחר בלילה,
שאני כבר ישנה אתה מחליט לצאת,
לצאת מהעיניים שלי,
מזדחל לך למקום שלך,
למרכז הכרית.