עוד לילה שעבר, עוד רגע שנגמר
מרחיק ממני את האור, וליבי מוכה, שיכור,
רק לחשוב, רק לא לעזוב, בעצמי לאחוז
לא יודע מה לעשות, מנסה להאחז, למצות.
ושוב עולות בי מחשבות, צפים בי חלומות
חוזרות כל התחושות- כל אותן האכזבות,
מכים בי שוב הזיכרונות, אותן דמעות
רוצה רק לבכות, לא מוצא בי כוח לחכות.
והלילות המרים שהביאו ריחות רחוקים
חשוכים כמו ליבי, אפלים כנישמתי,
לא רוצה להישאר לבד, מפחד
לא רוצה להיות כך לעד, לא יכול להתמודד,
ממתין לרגע של שקט, למעט אור
מרגיע את עצמי ויודע שהבוקר עוד יחזור.
והרגע שנגמר לקח איתו את הסערה
הלילה שעבר החזיר את התקווה
האמת לא היתה כה מרה
נראית לאור הבוקר כמו סתם כוס שבורה.