בתוך עולם של דימיון
אני מוצא את עצמי בימים רחוקים
רחוקים מאותה צרחה מתנשמת
רחוקים מאלו שהעין רושמת
בתוך הראש הערפל גובר
אני עוזב אותכם ואחר כך חוזר
שבילי עפר שלא הלכו בהם אף פעם
צלילים שקופים של דמעה מתרסקת
צללים חיוורים שמסתירים את השקט
(נמרוד לב)
(צולם מרחוק עם זום מקסימלי, לא מבוים)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.