רועי רובינשטיין / שביל מקומט |
התבוננות רקומת סוד על מדף נשימתה
עור משוייף בגרות עדיין לא ניכר בה
ותוף החיים רחוק היה מהד דיעתה
הייתי נער שחלף בין גגות עיר בודדת
אוחז בידה האילמת שאז רק יכלה
להיסחף אל תוך ליל שבסופו שלל מזכרת
פרטים כריח גוף ומילים נשמטים ברגעי התשוקה
בחלונותיי שביל ללא דרך
רוח קימורים אל זיכרון מקומט
רבות הלהבות ששומרות על הערך
של רגעי חסד ואמת עברי הנשרט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|