|
כפרי בשל
מתנדנדת על ענף
שיאה קרב
תהום על הסף
רועדת
תחת כל משב של רוח
חוששת
לנשום, לצחוק.. לנוח
מתגעגעת לחמצמצות בראשית
לקשיות קליפתה
ללהט בלי תכלית
וכל יד שתקרב
להתענג על בשלותה
תכווצה בפחד
תרעיד נשמתה
הן מתח עורה
נבל עם שנים
ובשרנותה מחקה
חיטובי נעורים
ואיך תימתח אל העונג גופה?
נחבאת היא
אחר מסכתה השקופה.. |
|
|
פעם,
שהייתי במחנה
קיץ,
דחפתי חליל לתוך
הכוס שלי
- סבטלנה שחושבת
שבעברית שום דבר
לא נשמע טוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.