אתמול איך שאני הולך ברחוב קופץ עליי רעיון.
הוא תפס אותי לא מוכן הבנזונה - אפילו עט לא הייתה עליי ולפני
שהספקתי לזכור אותו הוא נעלם.
רצתי כמו משוגע בין האנשים דוחף זקנות, מפיל ילדים, הכל בשביל
למצוא את הרעיון הזה ו ...כלום
חזרתי הביתה ועליתי במדרגות הצרות,מסרב להשלים עם כישלוני.
פתחתי את הדלת לדירה שלי, ונחשו מה ?
הרעיון יושב לו באמצע הסלון על השטיח ומחייך אליי.
קפצתי עליו ואחרי מאבק קצר נתתי לו שתי אפשריות : או שאני כותב
ממנו סיפור או שהוא מת.
הוא אמר שהוא לא מפחד מאיומים ושאם אני לא משנה גישה, הוא עולה
על מונית ונוסע לסופר אחר.
ניסיתי לשכנע אותו והוא התמקח ושאל מה יצא לו מכל העניין ואני,
בלי לחשוב פעמיים, הבטחתי לו שיהיה מפורסם.
הוא הסכים.