אני מחנה את הטוסטוס שלי ליד הסופר, הייתי צריך סיגריות, ומשהו
היה נראה לי שם קצת מוזר. בשנייה שאני מעמיד את הטוסטוס על
הרגליות מחנה לידי זקנה מכשפה את המטאטא שלה.
- אתה!
- אני?
- כן אתה!
- מה אני?...
- מה אתה עושה כאן לעזאזל?!
- אה? אני מחנה את הטוסטוס... אני רוצה לקנות סי... (היא קוטעת
אותי)
- אני שמה לב שאתה מחנה את הטוסטוס, ומה שאתה רוצה לקנות ממש
לא מעניין אותי. מה אתה עושה פה?! תענה מייד! חולירע...
חולירע!? זה מה שהיא קראה לי?!
באותו הרגע הייתי רוצה לנשוך לה את האף הכל כך גדול שלה.
שמתם לב שלכל המכשפות יש אף גדול? אני לא יודע אם מכשפות זה
בני אדם שעוברים איזו מכינה או שזה סוג של יצור, חיה או מה שלא
יהיה.
- תקשיבי, גברתי... איני מכיר אותך ואין לך זכות לקרוא לי
בשמות כאלו (מנסה להתחמק בנימוס מהמצב ההזוי לחלוטין).
- תקשיב צעיר, אתה מכיר אותי ואל תעמיד את הפנים של הלא מכיר.
אולי אתה חש ביטחון כשאתה חושב שמאמינים לך. אך אני יודעת את
האדם שבאמת אתה. חולירע.
לא יכולתי להתאפק, התקרבתי אליה ופשוט נגסתי לה את האף הארוך
שלה. לא רק שהוא היה דומה למקל בייגלה ממולח גם טעמו היה כך.
בחיים לא חשבתי על כך שטעמו של אף יכול להיות כטעם של בייגלה
ממולח. אם הייתי יודע בחיים לא הייתי קונה בייגלה ממולח, פשוט
הייתי מוצא אדם שאהב את האקט הסדיסטי והייתי נושך לו את האף
בכל פעם שהיה בא לי בייגלה ממולח. זה דבר מעולה. גם חוסך כסף,
גם משאבים וגם בכלל לא משמין! איך לא חשבו על זה קודם?! אני
חייב למצוא יזם ומשקיען, נעשה על זה הון תועפות.
התחלתי להרהר: אני על באמת מה שהיא אומרת...?
לא, אין מצב...
- את בטוחה שאת מדברת אל האדם הנכון (מנסה להיות מחונך, לא
נשבר)
- בוודאי, אך אני לא בטוחה אם לדבר לאימבציל כמוך זה המעשה
הנכון.
נשברתי ונכנסתי למכולת לקנות סיגריות.
מעט חששתי שמא תעולל לטוסטוס שלי דבר, אך לא האמנתי שזקנה עם
מטאטא נוסע תעז לעשות דבר כזה. כבוד מינימאלי בטוח יש לה
(כבוד= אנטי סכינים בגב).
כשיצאתי מהמכולת היא כבר לא הייתה שם
הטוסטוס ניצב במצב שהחניתי אותו ללא פגע.
ה-הכל היה דמיון? לא... או אולי כן...
לא יודע....
היה או לא?


01.03.2005