מיכל אוהב / עוז |
אל אזניי ליחשו השמועות
יותר את סומק פנייך לא תסתירי ממני
ואלף סליחות.
ערגתך הדהויה הוציאי לשמש
למען תזרח באור יקרות
פתע ליבך ייעוז מנגינת חרש
ולא תחששי לבאות
פרוץ פרצת סוגרייך במלאכת מחשבת
הרעד מנגד חדל להלום
אמצי אל חזך תקוותך החיוורת
סליחתי, דמעתך,
לא היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|