הידיד ההומו שלי סטיבן אומר, שכל בחורה שרוצה זין לא באמת רוצה
זין, היא בעצם מחפשת חום ואהבה. גבירותיי ורבותיי, עם כל
הכבוד, אני לא מבינה איך זין בתור ישות בפני עצמה היא לא
קונספט מובן להומו מוצהר בשוק הבשר הגלובלי.
אבל ידידים הומואים לא יביאו לי גאולה. למען האמת, גאולה די
רחוקה ממני. אני יותר קרובה לקצה ההפוך ממנה בדיוק. בתקופת
החיים הנוכחית הוא הופיע אצלי בשם צ'ארלי.
את צ'ארלי פגשתי במסעדת "אכול כפי יכולתך" שהחבר הקודם שלי אמט
- בכלל אסון, לקח אותי אליה. הרעיונות המטופשים שיש לגברים
לפעמים, רק אלוהים מבין.
צ'ארלי היה שם עם המשפחה שלו (האבא השמן שלו היה לקוח קבוע
במקום), והוא עשה לי עיניים כל הערב. כשיצאתי מהשירותים הוא
נתן לי פתק עם המספר שלו ושבועיים אחר כך כשזרקתי את אמט,
ניצלתי את ההזמדנות.
מה אני אעשה, היו לו עיניים יפות. יש לו עיניים ירוקות עמוקות
כאלה, לפעמים אפורות, תלוי בבגד שהוא לובש... הן נוצצות בשמש
ומסתוריות כאלה בלילה ו...

לא משנה, איפה הייתי? אה כן.
יום שישי אחד היינו אצל צ'ארלי בבית, התחלנו להתחרמן, דבר
הוביל לדבר, אתם יודעים. פתאום אני שומעת צעדים של נעלי עקב.
אני מסתכלת עליו ולוחשת "נעלת אותה?" לפני שהוא מספיק לענות
הדלת נפתחת ואמא שלו עומדת שם, בוהה בנו כאילו היא לא יודעת
מאיפה באים ילדים לעולם. וכאילו שהסיטואציה לא הייתה מספיק
גרועה, פתאום הקול הפולני של הסבתא המדדה שלו, שמתעקשת להכין
מרק עם קניידלך כל יום שישי בצהריים, מציץ מתחת לבית השחי של
גברת-אמא-של-צ'ארלי.
פאקין הצגת צהריים באוף-ברודווי. הייתם מודיעים לי מראש, הייתי
מוכרת כרטיסים...
וזאת התמצית של הסקס הכי גרוע שהיה לי בחיים. אני אומרת לכם,
ברגע שצריך להשתמש בג'ל סיכה באמצע סקס - ואני לא מדברת על
תנוחות מתוחכמות - משהו כנראה מאוד לא בסדר.
כאילו, מה כבר ביקשתי? עזבו, זה חסר טעם.
תמצאו לי מישהו שיודע מה הוא עושה. אני רוצה אסרטיביות. אני
רוצה שייקחו אותי ויזיינו אותי. אני רוצה שריטות בגב, סקס
חייתי, סדינים קרועים, אורגזמות בשרשרת, אדי זיעה...

או סתם חיבוק.