מדן נריה / כמעט |
"רק שאצליח. הלוואי!
טיפסתי במדרגות על קצות האצבעות
התגנבתי למיטה בחשאי.
חמור נער אי-שם
בתזמון גרוע.
היא התעוררה.
אסון. רגשי אשם.
"איפה היית?"
השמעתי תירוץ על מחוש;
לפתע הופיעה לחלוחית בעיניה.
איזה חוש!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|