מישהו היפנט אותה
איזה אפס בן ארבעים ושש
יש לו יאכטה מיושנת
רצפת עץ חורקת כמו שמצפים ממנה
והוא, שהביא אותה לשם בחיוכים
בלתי פוסקים, אבהיים,
השקה אותה ובעל אותה
כמו שציפו ממנו, זכר קודח ואחוז פיתוי.

מה תגיד, היא שואלת אותי, ילדה
הלכתי אליו, ילדה
נכון שאני לא תמימה
לא מלאת מליצות כמו בספרוני הכיס
המצויים ליד הקופה בכל סופרמרקט לספרים
המלמדים על ניקיון הנפש.
אני הזדהמתי עוד קודם
שבאתי אליו,
אבל באתי להרגיש גדולה לרגע
לגלגל סיגריה בעשב,
לעפעף מול המנורה, להימרח על דרגש
ליהנות מהקסם שאני מהלכת
על גברים בגיל העמידה.

פתאום תפסתי שאני מזדיינת.
איך זה נשמע מהפה שלה
תמים,
אבל מפתה.
היא חזרה על זה שוב,
ותיארה בכעס מחויך
איך הלך הנתעב ושיבח את ביצועיה
בעת שהיתה מהופנטת.
היה לו איזה טריק,
משהו עם האצבעות
וטבעת
והעייפות הנעימה הפושה בגוף נערי אפוף עשן וקסם
הכל חבר יחד נגדה
וכשהתעוררה ורגליה פשוקות,
יכלה רק לתמוה מה פיתה אותו
לחשוב שהיא נעתרת
כשהיא רק רצתה להימרח על דרגש
אבל לא ככה, לא ככה.