|
ביום שטוף חמה ואור
בו ציוצי הציפורים נמהלים
בהבל השמש.
הציפור שרה שיר נואש
כאבן הניתכת בגלים
וצוללת חרש.
וקול צחוקה ושירתה
הולכים ושבים
כמו תקווה. כמו פרפר.
והם אינם כבים.
תגיבו מה דעתכם אני רוצה לשמוע. |
|
|
אני כבר עד כדי
כך מכורה
לסלוגנים,
שכשאני קוראת
בכל דבר
אפשרי-עיתונים,
ספרים, ואפילו
כשאני רואה
טלויזיה-אני ישר
מפנה את הראש
לצד הימיני של
הדף, כדי לקרוא
סלוגן.
מחולת נפש
מכורה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.