לפני הכל רציתי להגיד תודה לאיילת, שחר, יסמין, תום ויניר
שעזרו וכתבו איתי את התסריט.

תמונה ראשונה.
מקום: מועדון בת"א- מסיבה גדולה.
זמן: ליל שישי, שעות הלילה המאוחרות.
דמויות: ערן, אסף, מורן, שי, טל, אלון, ברמן.
(תקציר: החבורה רוקדת ומבלה במועדון. כולם שותים חוץ מערן.
לבסוף ערן קונה שתייה ומוזהר ?"? מכר מפני שהוא צריך לנהוג).

[כולם רוקדים]
מורן: [צועקת] יווו איך אני חולה על השיר הזה.
טל: באמת פצצה. שי אתה בא איתי רגע החוצה?
שי: בטח.
[טל ושי יוצאים החוצה]
אסף: [למורן בשקט] אפשר לנחש מה הם הולכים לעשות...
ערן: אני כבר חוזר.
[ערן הולך לבר וקונה בירה שם הוא פוגש את אלון, ילד מהשכבה
בביה"? שלו.]
ערן: היי אלון
אלון: היי, מה נשמע?
ערן: הכל טוב....
ברמן: [לערן] אפשר לעזור לך?
ערן: בירה בבקשה.
ברמן: מיד מגיע.
ערן: תודה.
אלון: חשבתי שאתה אמור לנהוג.
ערן: כן אבל זה בסדר, רק בירה אחת. ובכלל איך אתה יודע?
אלון: סתם יצא לי לדבר עם שי
[ערן מסיים את המשקה וחוזר לרקוד. כשנמאס לכולם הם יוצאים
לאוטו.]

תמונה שנייה
מקום: בתוך המכונית של ערן.
זמן:שבת לפנות בוקר.
דמויות: ערן, אסף, מורן, שי וטל.
(תקציר: ערן מסיע את חבריו במכונית כשהוא שיכור, ומתרחשת
תאונה)

[כולם נוסעים במכונית. שי וטל מתמזמזים מאחור, אסף יושב ליד
ערן הנהג, ומורן יושבת ליד החלון מסתכלת החוצה מאחורה. מתנגנת
מוסיקה רועשת מאוד.]
מורן: תנמיך את המוסיקה ערן, יש לי כאב ראש.
[אסף מנמיך את המוסיקה וערן מגביר מחדש.]
אסף: מה יש לך?
ערן: כלום, מה כבר אסור להינות?
מורן: אבל כואב לי הראש. גם ככה אין פה עם מי לדבר מאחורה
[מסתכלת על שי וטל].
ערן: [בדיבור שמחשיד אותו כשיכור] נו מורן די כבר, תני קצת
להינות.
אסף: תגיד ערן, שתית?!
[שי וטל מפסיקים ומחכים לתשובתו של ערן].
ערן: רק בקבוק אחד זה לא נורא.
טל: תעצור את המכונית עכשיו ערן!!!
[ערן מסתובב אחורה ומתכונן להגיד משהו לטל. באותו הרגע שומעים
צפירה חזקה, ערן ישר מסובב את הראש ומסתכל ישר ורואה שהם
עומדים להתנגש במכונית, הוא סוטה מהמסלול ומתנגש בקיר בחוזקה.
המסך נהיה לבן, ברקע שומעים מישהו צועק לקרוא לאמבולנס]

תמונה שלישית.
מקום: בית החולים.
זמן: שבת לפנות בוקר.
דמויות: ערן,אורנה- אמא של ערן, ציפי- אמא של אסף, נטע- אחות
של אסף, רפי- אבא של אסף.
(תקציר: לאחר שערן נבדק ויצא כמעט ללא פגע, הוא יוצא החוצה
ורואה את אימו ואת משפחתו של אסף, לאחר שיחה קלה עם אימו הוא
ניגש לברר מה שלום אסף, מסתבר שאסף נהרג בתאונה.)

[ערן יוצא מחדר הבדיקות ואימו רצה לקראתו. הם מתחבקים
ומתנשקים]
אורנה: איך דאגתי לך!!
ערן: איפה כולם?
אורנה: שי וטל לקחו מונית ונסעו.
ערן: מה עם אסף?
אורנה: ומורן חזרה עם אבא שלה.
ערן: מה עם אסף? אני צריך ללכת לבדוק מה עם אסף!!
[ערן מוריד את ידיה של אימו ממנו ורץ למשפחתו של אסף לפני שאמו
מספיקה להגיד לו מה קרה לאסף. ברקע אורנה מתחילה לבכות.]
[ערן פונה למשפחה של אסף]
ערן: [בבהילות] איפה אסף? מה קרה לו? הוא בסדר?
[ציפי מתחילה לבכות ללא הפסק]
נטע: [צורחת] איך אתה מעז להסתכל לנו בעיניים?!?!
תעוף מפה, רוצח!
אתה הרגת את אח שלי!!!! איך יכלת לעשות לו את זה הוא ?? אהב
אותך!!
[ערן מנסה לדבר אל אימא של אסף אבל הבכי חונק אותו והוא בורח
החוצה בבכי].

תמונה רביעית
מקום: ביתו של ערן.
זמן:למחרת בצהריים.
דמויות: ערן ואורנה.
(תקציר: ערן מתעורר ושותה בירה אימא שלו מנסה לדבר איתו על זה
ולא מצליחה.)

[ערן מתעורר ומוציא בקבוק בירה מתחת למיטה ומתחיל לשתות. אימו
עוברת ליד הדלת].
אורנה: [בצרחה משולבת בבכי] מה אתה עושה לעצמך?! השתגעת? אתה
הורס את עצמך!!
ערן: [צועק] מה זה משנה כבר?! אסף כבר איננו! מה את בכלל
מבינה?!?! הרגתי את החבר הכי טוב שלי !!!!!!
[אורנה מנסה להגיד משהו אך לא מספיקה וערן טורק את הדלת ונועל
אותה כשהיא בחוץ וממשיך לשתות].

תמונה חמישית
מקום:נשף סיום תיכון, בתוך בניין בית הספר.
זמן: לאחר חודש, לילה. (מופיעה כתובית "כעבור חודש").
דמויות: ערן, נטע, שי, טל, ושאר אנשי השיכבה.
(תקציר: ערן מגיע לנשף, כשכולם כבר שם, שיכור. הוא שותה שם
עוד. אף אחד לא מתייחס אליו.)

[ערן שיכור נכנס למסיבה ורואה את טל ושי ביחד]
ערן: היי טל היי שי! מסיבה פיצוץ, לא?
[ שי וטל מסתכלים עליו, מסתובבים וממשיכים ללכת]
ערן: [תופס בטל] מה קרה אני לא מספיק טוב בשבילכם יותר?!
שי: [צועק] תעזוב אותה!!! לא היית צריך לבוא בכלל...! [מעיף את
ידו של ערן מטל].
[ערן מסתובב, מעיף את הכיסא שעליו ישב, והולך למדרגות שמובילות
לעליית הגג. נטע קולטת בזווית העין את ערן עולה למעלה ועולה
אחריו.]

תמונה שישית
מקום: על קצה גג בית הספר.
זמן: בזמן הנשף.
דמויות: ערן ונטע.
(תקציר: ערן עומד להתאבד כשנטע מתקרבת. מתפתח ביניהם דיאלוג
כאשר נטע מנסה לשכנע אותו לא לקפוץ).

[ערן על עליית הגג עם בקבוק בירה ביד מסתכל למטה, לא יודע שנטע
רואה]
ערן: [ממלמל] לא הייתי צריך לשתות, מה עשיתי?? אסף... תסלח לי
בבקשה... תבין, לא הייתי עושה כזה דבר בכוונה! הייתי אידיוט.
אני אוהב אותך. [ צורח ומסתכל לשמיים] מגיע לי למות!!!!!
נטע: [בשקט] אני יודעת שלא התכוונת.
[נטע מתקרבת ובו בזמן ערן שנבהל משמיט את הבקבוק מן הבניין, יש
שתיקה כאשר שניהם רואים את הבקבוק מתנפץ למטה.]
ערן: אז מה אם לא התכוונתי? [מתחיל לבכות] זה כבר קרה... ואי
אפשר להחזיר אותו!!!
[נטע מתחילה לבכות גם]
ערן: ואני ?"? אהבתי אותו!
[שתיקה]
ערן: וחוץ מזה איבדתי את החברים שלי.... ויותר חשוב... איבדתי
אתכם!
נטע: אותנו?
ערן: אתכם.... הייתם לי כמו משפחה שנייה!
נטע: לא איבדת אותי... ולהורים שלי תצטרך לתת זמן. הם איבדו
בן, אני יודעת שאתה מבין אותם.
ערן: למה את בכלל מדברת איתי? הרגתי את אחיך.
[הבכי גובר]
נטע: זה היה אשמת כולם! הם היו צריכים לראות שאתה שיכור, גם
אסף. אל תגרום לי לאבד אח שני... אל תברח מהבעיות שלך, תתמודד
איתן, כמוני...
[ערן מסתכל עליה ומנגב את הדמעות]
נטע: ערן, אני יודעת שאני לא יכולה לעצור אותך מלהתאבד, ושאם
אתה תרצה אתה תמצא דרך למות, אבל בבקשה בוא תחזור איתי למטה...
הם יבינו מתישהו, זה ייקח זמן אבל הם יבינו.

אתה בא?

תמונה שביעית
מקום: בית קברות
זמן: כעבור 11 חודשים מהנשף (כתובית: "כעבור 11 חודשים")
דמויות: ערן, נטע, ציפי, רפי, ומשפחתו המורחבת של אסף.
(תקציר: לאחר התלבטויות רבות, אסף מגיע בעזרתה של נטע לאזכרתו
של אסף, הוא מצטער לפני הוריו והם אומנם לא סולחים לגמרי כיוון
שאיבדו את בנם היחיד, אבל הם לא מרחיקים אותו יותר.)

[רואים את כל בית הקברות ואז יש זום על האזכרה.]
[ערן ונטע מתקרבים למקום בו עומדת שאר משפחתו של אסף.]
ערן: אני לא חושב שאני מסוגל לעשות את זה... את בטוחה שיהיה
בסדר?
נטע: הגיע הזמן שתתמודד עם זה אתה לא חושב?
ערן: אולי את צודקת.
נטע: אל תדאג...
[הם מגיעים. נטע הולכת לקירבת הוריה וערן עומד בצד. האזכרה
מתחילה.]
הרב: הגענו לכאן היום להיזכר באסף... [לאט לאט קולו נחלש]
[רואים שנגמרה האזכרה ומתחילים להתפזר. ערן ניגש להוריו של
אסף.]
ערן: אני... תראו.... אני לא יודע איך להגיד את זה....
[שתיקה]
ערן: אני מבין אם לא תרצו לדבר איתי יותר אבל בבקשה תקשיבו למה
שיש לי להגיד לכם.... אני יודע שאין שום תירוץ למה שעשיתי, אני
גם שונא את עצמי בגלל זה, אני שונא את עצמי כי לא יכלתי לשלוט
בעצמי, והייתי חסר אחריות. אני באמת באמת מצטער כי בגללי
איבדתם את הבן שלכם.
[הוריו מתחילים לבכות]
ערן: אני אהבתי את אסף [מתחיל לבכות] ואני עדיין אוהב אותו!
[ערן מסתובב ומתחיל ללכת]
ציפי: [חלש עקב בכייה] ערן.
[ערן לא שומע]
רפי: ערן.
[ערן מסתובב ומסתכל על משפחתו של אסף. נטע באה ומחבקת את ערן]
נטע: [בלחש ובבכי] התמודדת עם זה..... תודה.
[ציפי ורפי באים ומחבקים גם את ערן ונטע]