שמש בוקר נכנסת בחלון
מתעורר ב 7, בבוקר יום ראשון
פותח ת'עיניים, מסתכל סביבי
מנסה לראות דברים באופן חיובי
מדליק את הרדיו, שומע חדשות
תוך כמה דקות משתנות ההרגשות
כל כך הרבה דברים רעים, איך אפשר
לחיות פה ולהיות חופשי ומאושר?
רק התחיל השבוע - מתי הוא כבר נגמר?
כל דקה שעוברת משאירה בי טעם מר
יוצא מהחדר, הולך בלי לעצור
מכין קפה, מחכה לבא בתור
כי זה שאחריו יהיה איתך
מחכה שיגיע הרגע כל כך
בינתיים אני פה, קורא "ידיעות אחרונות"
עובר בשקט על כל הכתבות
99% של זבל
אחוז אחד של סבל
אני כבר לא יכול לראות

רוצה לצאת מכאן ולא לחזור
רוצה לצאת מכאן, מהחור השחור
מדינת היהודים היא מקום מסוכן
אף אחד בה לא מוגן
רוצה לצאת מכאן למקום שקט
לחיות את הדברים שחשובים באמת
אנשים טובים, בלי בלגן, רק שקט
רחוק מהאדמה שאותי חונקת

על המצב בארץ מדברים הרבה
אנשים שרוב זמנם מתעסקים רק ב -
איך לעשות יותר שקלים
איך לגרד את הביצים
בזמן שאחרים סובלים
רואה מה שקורה ולא רוצה להאמין
שחיתויות ומעילות הפכו מזמן כבר ל-IN
אנשים אחד אחד
דופקים אותך מהצד
בסוף כל אחד נשאר לבד
גם חברים היו לי המון
עכשיו כולם נעלמו, נמחקו מהזכרון
"אם אין אני לי", אומר המשפט
לקח זמן עד שהבנתי, לאט לאט
אף אחד חוץ ממני עלי לא ישמור
רק המשפחה שדואגת לכל מחסור
אבל בשבילי ובשביל העתיד
צריך לעשות משהו, אחת ולתמיד

רוצה לצאת מכאן ולא לחזור
רוצה לצאת מכאן, מהחור השחור
מדינת היהודים היא מקום מסוכן
אף אחד בה לא מוגן
רוצה לצאת מכאן למקום שקט
לחיות את הדברים שחשובים באמת
אנשים טובים, בלי בלגן, רק שקט
רחוק מהאדמה שאותי חונקת

אז כואב לעזוב את הבית, זה נכון
עצוב לדעת שרק זה הפתרון
אבל עד שדברים כאן לא ישתנו
עד שאנשים כבר לא יתלוננו
אני הולך מכאן למקום שקט
לא חושב הרבה, בכלל לא מתלבט
החיים שלי חשובים לי קצת יותר
מלהיות במלחמה כל יום בלי לוותר
מלחמה בכבישים
מלחמה בערבים
מלחמה בפוליטיקאים שלא מבינים
איך לשפר את המצב הבטחוני, הכלכלי
איך לעשות יותר טוב לכולם, גם לי
אז אני הולך מכאן, הפעם באמת

רוצה לצאת מכאן ולא לחזור
רוצה לצאת מכאן, מהחור השחור
מדינת היהודים היא מקום מסוכן
אף אחד בה לא מוגן
רוצה לצאת מכאן למקום שקט
לחיות את הדברים שחשובים באמת
אנשים טובים, בלי בלגן, רק שקט
רחוק מהאדמה שאותי חונקת