הילדה שבמראה / דרך חדשה |
תקופה בה הייתי
כה תמימה ויפה.
על הקבר הקר שוכבת, לי מוזר
מחשבות על המוות
מחדירות בי חיים.
את כל הדאגות
השארתי
במקום אחר...
האתמול כבר היה
העתיד
עוד יבוא...
ואני קיימת בהווה
עם כל מה שבו.
חיוכים עצובים, של מתים מבפנים...
סודות של החושך
השקט מסתיר...
בשבילים אפלים, בהם אין שום פרחים,
מצאתי לי דרך
בלי קוצים שדוקרים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|