[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאור קורן
/
הוא והיא

הוא פסע לאיטו, הליכתו החתולית הלמה היטב את מראה גופו הגמיש,
השרירי. הוא התקדם לעברה, בצעד בוטח. ניכר היה עליו שהוא מכיר
בערך עצמו, אולי עד כדי שחצנות. כשחלף על פניה, מתעלם כאילו
מבלי משים מנוכחותה, התרחבו נחיריו קלות, מנסה לשאוף את ריחה,
מדמיין לעצמו איך זה יהיה איתה.

היא טופפה בצעד קליל על שביל חלוקי הנחל, מרחפת חרישית, שקועה
במחשבות, מתעלמת בהיסח הדעת מהתפקיד שהועיד לה הטבע בהיותה
נקבה. משני צידי השביל, צמחו להם סדורים בצפיפות שיחי נוי
קצוצים בקפידה. היא חלפה על פניו בשביל הצר, מודעת לא מודעת
לנוכחותו, עדיין שקועה במחשבות, פנתה בצעד מהסס ימינה, וירדה
במורד הגבעה החולית בצעד קל, מהיר, כמעט בריצה.

הוא סובב את ראשו בפליאה, ממאן להאמין. עלבון צורב פילח את
מוחו כמכת ברק, הילוכה האצילי רק הוסיף לתסכולו העמוק.
התעלמותה הבולטת, כאילו היה אויר כמו העיקה על כתפיו שנשמטו
לרגע, רגע קט, ואז התעשת! לגם מלוא ריאותיו נשימה עמוקה, ופנה
בהחלטיות ימינה, בעקבותיה, מודד צעדיו במורד החולי, מקפיד
לשמור על מרחק, ושומר על קשר עין רצוף.

הרעב חידד את חושיה, כבר יומיים תמימים שלא בא דבר אוכל
משמעותי אל פיה. המחשבות על הפיות שצריכה להאכיל, שמחכים לה
מורעבים, הוסיפה מימד נוסף של כאב לסבלה המתמשך. היא נעצרה,
מביטה סביב בזהירות,
בחשדנות, ואז בזריזות, חמקה אל תוך מחסן נטוש, אוספת באהבה את
עולליה הקטנים אל גופה, וניצוץ של גאוות אם, ניצת בעיניה
הכבויות.

הוא קלט מזוית עינו תנועה, הסב לרגע את מבטו ממנה, והתמקד
בדמות החדשה שקרבה ובאה לקראתו, היא היתה יפהפיה, בשלה, הילוכה
המתגרה העיד על מודעותה לנכחותה המושכת. הוא הסיט את מבטו
חזרה, מגלה בבהלה שהיא נעלמה. כאילו בלעה אותה האדמה. גופו
נמתח, מחשב לזנק בעקבותיה, אך נוכחותה הקרובה של היפהפיה
המסתורית, וריחה המשכר גברו עליו. עיניה המזמינות, שפת גופה
הברורה, הכריעו את הכף. הוא זקף את אזניו, הרים אל על את זנבו
הגאה, הידס בהילוכו החתולי, והחזיר לה יללה כמהה.
הם פצחו במחול החיזור, נהנים מכל רגע של המשחק המקדים. מגרגרים
בהנאה, ומיללים בעונג בלתי נשלט.

היא אספה את גוריה אחד אחד, ופתחה במסע ארוך, שבסופו, אולי,
יבוא הקץ לרעב המכרסם בהם בכל פה.


     

מוקדש ליפעת באהבה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שני ילדים
ושניצל נכנסים
לחנות ממתקים
ומתחילים לגנוב
מכאן ומשם.
לפתע, נכנס שוטר
ושואל את הילד
הראשון:
"ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לקנות את
זה".
-
"טוב. ואתה,
ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לשלם על
זה"
-
"אה, טוב. ואתה,
שניצל, למה
אתה גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב. אני
שניצל."



- השניצל -


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/05 11:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאור קורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה