מיכל מלכה / מיץ תפוזים |
כשהכול כל כך תמים בחוץ
אני סוחט לך מיץ תפוזים
אני אוהב אותך מנומנמת.
מסיטה ריסייך הארוכים
כמו וילון בלתי נגמר
ומתחת לשמיכה
מצומקת, מכורבלת
כנפייך מסתירות
את אשר עוד לא ידעתי
אני שלך
ומחכה
שתאירי לי לבוא.
אני מתעורר מוקדם בבוקר
כשהכול כל כך תמים בחוץ
אני סוחט לך מיץ תפוזים
אני אוהב אותך מנומנמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|