|
קר כקרח אך שורף גרוני.
צורב בבטן בקלות של רקדנית בלט:
מתנדנדת אני כילדה שרק למדה את צעדיה הראשונים.
הוגה הבלים, לא שומעת מה.
בחילה מתפרצת כמו לבה
לעולם לא אחזור במורד אותו הר.
אחכה ליום שאגמה מן האהבה
כמגביע הזיכרון. |
|
|
היי, תצטנן
בחוץ, איש!
רחל המשוררת
מתעקשת לעברת את
"יו, צ'יל אאוט,
מאן!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.