בר פרי / הלאה |
במעלה הגבעה, ובמסע אני לא נח ולא נרגע אף לא לרגע, כי אין לו
תחליף ולכן אני אמשיך, לכתוב ולחלוק את רגשותיי לשנים, חצי
אתך וחצי נשכח. כי הלב שלי לא מזמן ידע את הטעם המתוק של
האהבה, בעצם לפני חצי שנה, אבל התשוקה לחזור על כך לא נעלמה,
ולמה? מה הלב לא יודע שכך עדיף לפחות עד שהוא לא ירגיש שהוא
כל כך צריך. לא, כך לא עובד לבי והוא ימשיך לפעום ולחפש
ולהתאמץ עד אשר הוא יתרסק ויתנפץ כחץ על הקץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|