ירושלים שון / חרוטה בליבי |
לקראת הסוף תמיד בא הבכי.
ואמא גוססת נוטה היא למות,
עם מבט רחוק וסנטר שמוט.
ואבא מביט אלי ואומר:
"כשיגיע הסוף והכל יגמר,
יבוא אז השקט שלאחר הסערה,
נשכח במהירות שכל זה קרה!"
ואני חושבת עמוק בתוך תוכי
זכרונה של אמא כבר חרוט במוחי.
את כל שקרה לעולם לא אשכח,
לרוצחה המתועב לעולם לא אסלח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|