יאיר אשל / בילדותי |
הן לא ייתנו למשקל גופו להפיל אותו, שוב ושוב, בין החריצים
בכביש.
הן אוחזות בידיו, ותהיינה לו ככנפיים
והוא, רק שייכווץ את רגליו
הכאב של מתח השריר ברגל,
הכאב של מתח העור ביד,
דווקא הוא שהביא כל כך הרבה מחשבות טובות לראשו,
דווקא הוא שמכניע אותו בסוף.
פיטר פן לא מסכים להישאר על הרצפה.
הוא צוחק כל הדרך למטה,
אל החריצים של הכביש.
מוקדש באהבה רבה לזהר ונגה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|