בעולם מחורבן
שכבר אין בו ממש
פסעתי, הלכתי
ללא שום מרגש
שלד עצמות מרוקן, מנותק
שמרוב בזבוזים הוא הולך ונשחק
בזבוז של כוחות
גמירת משאבים
הנה ונדמה כי חולפים הימים
לא נותרו בי כוחות לעשות, לשנות
לא אותם אלו ששררו בי בטרם תקופות.
הייאוש מדבר מגופי, כה גשמי
והבל של קור נובע מפי
האם זה המוות הממשמש ובא?
עוד מגדל קורס
והעולם כבר והפך - חרבה.

בעולם מחורבן שכבר אין בו ממש
רצתי, צווחתי - ממש בלי מרגש
אך איש בשלו, כל מקרה לגופו
והם לא מבינים שהמוות כבר פה.