סימונה ברנשטיין / והוא שותק |
לא יכולתי
לשבת מול
כסאו,
ליד השולחן.
לא יכולתי
לבלוע דבר,
גרוני היה
פקוק,
הוא שתק.
פסעתי בשבילים
צרים,
בין אבנים
קרות,
נשאתי תפילה
למרום,
הוא שתק.
עתה,
לא יכולה יותר
לפסוע בין
אבנים שותקות,
לא לשאת תפילה
למרום,
לא יכולה
לעזוב
האבן היחידה הזו
בדד,
והוא שותק.
27.2.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|