|
לא לשכוח
להחזיר לה את החולצה ששכחה
ואת התחתונים שעל הרצפה.
את הממתיק הנוזלי שלה
(מה אני אעשה עם זה?)
לבקש חזרה את הספר שלי
את הדיסק
אין שום דרך תרבותית לקבל חזרה
את הקונדומים שאני קניתי.
או את הזמן שהשקעתי בה.

החוצה.
בלי יותר מדי דיבורים
פשוט צאי החוצה
את לא צריכה להיות פה.
תסתכלי מסביב
חפיסות סיגריות ריקות
מאפרות מלאות
סדינים סתורים
בגדים על הרצפה
דיסקים
כל החורים שבי מסביב
ואת לא מתאימה לאף אחד מהם.
את לא שייכת
כאן.
קומי מהמיטה שלי
קחי את הצל שלך אתך
וצאי החוצה.
אני יותר מדי כאב בשבילך
את פחות מדי בשבילי.
קחי את עצמך מכאן.
ה ח ו צ ה!

אני אף פעם לא כועס עלייך
אני תמיד כועס על עצמי.

אני לא ראוי לך
אני לא ראוי לך
אני לא ראוי לך
את לא ראויה לי.
אני חוטא
מגיע לי אותך.

אין לי כבר מה לתת לך
אז איך את מצליחה לקחת ממני?
כשתסיימי לשחק
הניחי אותי בצד
רוצי אליו. הוא מחכה.

יקירתי,
זו לא חומה.
זה אני. |
|
|
הכי כייף זה
לראות שאין
יצירות שמחכות
לאישור ואז לרוץ
לכתוב משהו
שטותי, ולראות
שיש יצירה אחת
שממתינה לאישור
ואז להרגיש
גיבור וחזק
כאילו כולם
מחכים רק לי...
או... ש...
אולי אני היחיד
שלא מאשרים...?
עולם אכזר.
עו"ד שמעון
מזרחי ממציא
קונספירציות
משועמם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.