אתה פוסע על אותה רגל פעמיים. לא כמדלג
אלא כשומט צעדים. זו שלצידך צוחקת בפה סגור
כילד שטרם איבד את נימוסיו.
המסיבה הזו תמה. חיים אלה אינם בשבילך.
הירח מאיר לרגע ואז דוהר אל מחרת. זו שלצידך אומרת
שאתה פשוט חי מדי. שלא למדת את אומנות הטעימה -
לנגוס ואז לירוק על הרצפה. היא מנופפת בידיה
כילד שלועג לפחדן של השכונה, ואומרת שהאדישות
לא בנתה בך קן. זו גם דעתי, אבל אני הרי
אתה.

עם הזמן למדתי לפסוע בין הצעדים שאתה שומט.
אני נצמד אליך חרש, כצילו הניצב
של הצל המוטל, חובר אליך בקווי המיתאר.
זו מתמטיקה כה עדינה שלא ניתן לבטאה במספרים.
עתים היא נדמית כערפל, האוחז בשערה יחידה על עורפך
ומושך. לעיתים זהו חיספוס בלתי מורגש
על אבן בקרקעית אוקינוס אפל שזרמים אדירים החליקוה.
זו שלצידך.... ריחה מוציא אותי מן הקווים.
כן גם בשנתך אתה שומט צעדים.