חושך
חושך עמוק תקף אותי
כיבה לי את הדרך, הדרך אל האור.
החושך פלש לי לתוך הפרטיות.
שחרר עליי פחד ושנאה בנדיבות.
גילח לי ת'ראש ושרט לי ת'פנים.
שריטה עמוקה פרוסה על החיים.
צחוק אפל, צחוק עצוב
צחוק של צער על מישהו אהוב.
עוטף אותי לגמרי מכל הכיוונים,
הצחוק אל השמיים מעל העננים.
החושך מחייך, האור מזמן כבה.
רק מחכה ליפול על הקורבן הבא.
לחש לי באוזן, שאותי הוא אוהב,
ואין לי סיבה לפחד, רק אם אסרב.
ואז ברגע אחד, חשבתי על האור,
על אנרגיה חזקה, שאת החושך תשבור.
ובשניה אחת החושך נעלם,
והחיים חזרו להרגלם.
הודות למחשבה, ניצחתי את הכל,
ובשניה אחת הפסקתי לסבול. |