|
פקחתי עיניים לחיים
והם גוערים בי עכשיו
ישנתי דורות שלמים
ועכשיו?
קמטים כולאים זעקת נעורים
ורק ערפל של תהייה מולי
מטשטש ימים חדשים
שחר מאיים
מאיר ליל בעוטים
שחור המוות
מאדים בצבעו של דם
שניות של דקות של ימים של שנים
מתאספים
וסוגרים גלגול נשמה אחת
עד אחותה תצמח ממנה
בסוף |
|
|
ביקשתי מחברה
שלי שתמצוץ, היא
הסכימה בתנאי
שאני לא אגמור
לה בפה, אמרתי
בסדר אבל בלהט
האירועים ובלי
כוונה גמרתי לה
בפה היא התבאסה
בטירוף ואני
מנימוס שאלתי:
נו... איך היה?
היא הסתכלה עלי
במבט מאכזב עמוס
ריר וזיעה
והשיבה: לא
יודעת, טעם של
החמצה...
פקד צדי צרפתי
וולגרי מתמיד
באודישן לגלידה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.