מנהג ישן היה לי בימי ילדותי-
למצוא מקלט בבכיינותי,
בנחמה שהרגשתי שאכן אני קורבן,
אך כבר לא ילדה אנוכי
וגם לא קורבן
אז מה הסיבה שאני בוכה?
אני זקוקה לדמעות
כי אני חשה בחמימותן,
כמו היו הנוזל החמים
שגופי זקוק ממך,
כדי להפיג את סבלי
ולהרוות את תשוקתי,
כי בעת שגופך בקרבי-
אתה כמו תרופה טעימה
ומתוקה המסייעת
לממש את האהבה...
לכן אני בוכה אתך... מאושר.
24/04/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.