הרגשות תוקפים אותך כשאתה הכי לא מוכן.

וזה הכה בה, בזמן שבו היא הייתה הכי לא מוכנה להגן על עצמה
כשהיא ישבה שם באפלת הלילה בחדר חנוק
וידעה שהמחר לא יהיה יותר טוב מהאתמול
כשהרגשות מעכו את ליבה ועזרו לכאב לקבל חיים משלו בעודו נשפך
ממנה

והיא כבר לא בטוחה
כבר לא בטוחה שזה הקול שלה שבוקע מגרונה...

אולי אלו הם רק השדים הפנימיים שלי... אולי...

היא שוכבת שם בחושך בתנוחה עוברית
ומחכה לרגע שבו הכל יגמר- מחכה לרגע שבו הכאב יעלם
מחכה לרגע בו הדמעות יפסיקו לצרוב את עורה
מחכה לרגע
והרגע לא בא

והחושך
החושך מכיל אותה והיא מכילה אותו
לא ניתן להבחין היכן הוא מתחיל והיכן היא מסתיימת
החושך שהיה עבורה כחוף מבטחים
החושך שהסתיר מפניה את העתיד הכואב לבוא
בטוחה עדיין שאם לא תראה מאיפה מגיעה המכה הבאה
היא לא תפחד
היא תהיה חופשייה ממנו

לפחות בחלק גדול מן הזמן...

אבל החושך בגד בה
ובעודה שוכבת שם - מתכסה בו כשמיכה
שמיכה שתפקידה לבודדה מן אותו הכאב
הוא פתח, פתח צר ובירך את אויבה לשלום

כשאויבך נכנס למבצרך, הדבר אומר שכבר אין לך יותר לאן לברוח...
לא מפניו בכל אופן...

נהר הרגשות שגאה והציף את גדותיו
הצטמק ונעלם
והיא שכבה שם             ללא רגשות
והיא שכבה שם             ללא הבעות
הכאב עזב, מפנה את מקומו לחלל ריק
ריק אך עצום
והחור שנפער בה שוב אחרי כל השנים...
החור השחור שכבר נפער בה בעבר
הפעם היא כבר אינה כל כך בטוחה שבכוחה לגבור עליו
הפעם היא מוכנה
מוכנה שילבישו אותה בבגדים של מלכה
מוכנה שיסרקו את שערה
מוכנה שיעטפו אותה
מוכנה להצגה


בובת חרסינה משוחזרת - למכירה