"אל תעשן אותי"
"מי אמר את זה?", קראתי והזזתי את הראש לכל הכיוונים, "מי
זה?"
"זאת אני", אמר הקול.
"מי?" שאלתי.
"אני", אמר הקול, "כאן ביד שלך, זאת אני הסיגריה".
"סליחה?"
"אתה לוחץ עלי חזק מדי, תניח אותי בבקשה על השולחן."
"מהה?"
"אני הסיגריה שאתה מחזיק. שים אותי על השולחן בזהירות."
"איך את מדברת? למה את מדברת? למה אני מדבר עם סיגריה?"
"זו אמירה די גזענית הייתי אומרת. 'למה אני מדבר עם סיגריה',
מה יש? אנחנו פחות טובים ממך?"
"לא התכוונתי להתנשא, אבל זה נראה לי קצת מוזר שסיגריה מסוגלת
לדבר."
"החיים הם מוזרים."
"כל הסיגריות יודעות לדבר?"
"כן. אפילו ג'וינטים."
"מגניב."
"אתה יכול לעשות לי טובה?"
"כן."
"נפל לי קצת טבק כשהנחת אותי על השולחן. אתה יכול בבקשה להחזיר
אותו פנימה?"
"אוקיי."
"תודה."
"איך את מדברת עברית?"
"שמע", אמרה הסיגריה, "אני מסוג נובלס אז אני מדברת עברית.
סיגרית 'מרלבורו' למשל הייתה מדברת אנגלית, וסיגריית 'מנגה'
גרמנית."
"אם כל הסיגריות יכולות לדבר, אז למה את הסיגריה הראשונה
שמדברת איתי? אני מעשן כבר 4 שנים ואף פעם לא דיברתי עם
סיגריה."
"אין לי מושג", ענתה, "אולי זה בגלל שאתה מעשן בדרך כלל
במקומות מרעישים ולא שומע את הסיגריות מדברות אליך."
"יכול להיות. תגידי, איך מרגישה סיגריה שמעשנים אותה?"
"מאיפה לי לדעת? הרי אותי עוד לא עישנו. זה כמו שאני אשאל אותך
מה קורה לבנאדם אחרי שהוא מת."
"ומה קורה כשנשאר רק הפילטר? אתם ממשיכים לחיות?"
"לא. פילטר זה כמו גופה חסרת חיים."
"טוב שמעי, נחמד מאוד לשוחח איתך, אבל אני מת לעשן ואת הסיגריה
האחרונה שלי."
"תקנה עוד חבילה. אל תעשן אותי."
"אבל אין לי כוח ללכת עכשיו עד למרכז העיר. אני חייב לעשן
אותך."
"לא! בבקשה אל תעשן אותי! אתה לא יודע שהעישון מזיק לבריאות?
הנה תראה מה רשום על הקופסא."
"לא מעניין אותי", אמרתי והרמתי את המצית.
"לא! אל תעשה את זה."
"מצטער. אבל אני חייב", הדלקתי אותה.
"אני נשרפת אלוהים אדירים האנושיות!", צרחה הסיגריה והתמוגגה.
פעם הבאה אני אקנה 'מרלבורו' כדי לשפר את האנגלית שלי.