|
את הצוואר היית כורכת סביב ליד שנוגעת
מהדקת בחוזקה את העור הקר
מעטפת את הזמן המועט
במילים נוחות ובמילים צרודות
השתיקה נפרדת מעליכם
בדייקנות של גאולה רבה
העולם הושהה על מסך בסלון
כינס נכסים וריצד בכחול
את הפנים היית מפקידה למשמרת
פוצחת בשלל חלום והברות
נשימות הגוף הועילו ללילה
אל תדאגי, בקטנים לא נגע
רחוקה המאכלת
השנים עיממו את הלהב
השנים הקהו את זיכרון הדברים. |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.