|
את הצוואר היית כורכת סביב ליד שנוגעת
מהדקת בחוזקה את העור הקר
מעטפת את הזמן המועט
במילים נוחות ובמילים צרודות
השתיקה נפרדת מעליכם
בדייקנות של גאולה רבה
העולם הושהה על מסך בסלון
כינס נכסים וריצד בכחול
את הפנים היית מפקידה למשמרת
פוצחת בשלל חלום והברות
נשימות הגוף הועילו ללילה
אל תדאגי, בקטנים לא נגע
רחוקה המאכלת
השנים עיממו את הלהב
השנים הקהו את זיכרון הדברים. |
|
"נקמתנו בוא
תבוא. ותהי
כחימה שפוכה עלי
ארץ, וגוועו כל
ארץ ויושביה תחת
משא זעמנו."
דץ ודצה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.