היתה לי לפנות ערב
שעה קלה של יופי
שלא רציתי להפסיד מבט
בגלל השיר.
העננים נצבעו יפה מלמטה
והבתים של שטרן עמדו סוריאליסטים
עם ערימות חרא של יונים
ונראו יפים.
והקקטוסים היבשים שניצבו
כמו חצבי ענק
בלי שום סיבה בעצם
והעצים והאויר והעיר
כולם נראו מתוך תמונה
של פסיכי,
משהו-משהו פסיכי,
אבל עם טונה כשרון ואמונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.