יש מבחן.
צריך ללמוד!
אז די כבר להיתקע לי בראש!
מתגעגעת אלייך כל כך,
רוצה שננהל שיחה נחמדה.
כמו פעם, מזמן.

ולא, היחסים שלנו גרועים!
כן, היחסים שלנו על הפנים.
באשמתי ובאשמתך.
אל תתחמק, זה גם אתה.

מתי התקשרת לאחרונה?
מתי הראית שאכפת לך?
מתי חשבת, להביא לי חיבוק... ממך?
מתי התכוונת שאני אשמע אותך?

אין טלפונים.
אין אסמסים.
אין מילים.
אין יחסים.

להגיד "את כל כך חשובה לי" זה לא מספיק לי.
לשאול אחרים מה שלומי, זה לא נחשב עבורי.
לחפש תשובות במקום אחר, זה לא הולך בשבילי.
להתייחס בחוסר תשומת לב, זה אכזרי.

מה איתי?
מה עם הרגשות שלי?
למה אני צריכה לעשות הכל בשבילך?
למה זה צריך להיות רק "אם את רוצה..."?
ולמה זה לא יכול לבוא ממך?

נפגעתי.
נעלבתי.
כאבתי.
נעלמתי.

מקווה שתחשוב קצת ותראה,
שאני עדיין כאן, מחכה שתבין.
רוצה לצחוק איתך כמו בזמנים הטובים.
וזקוקה לכך, שפשוט נחזור להיות חברים טובים...