אני זוכר את אהובתי
עומדת זקופה, גווה מתוח
ומתעקל בגמישות
עומדת ביד אחת על דלת המקרר
(את היד השנייה אני לא זוכר)
חולצתה סגולה דהוייה
גזורה בכתפיה ומונחת רפוייה
השעה מאוחרת והיא עמוק בשנתה.

נדמה שהזיכרון הוא מזלם המתמזל
של רגעים שונים,
חלקם חשובים וחלקם זכורים במקרה
רגעים שזוכים להתרחש ולהתקיים שוב
ושוב ושוב במקום קרוב משנדע
ורחוק מכדי שנוכל לאחוז בנו - הזוכרים-
ולהתחנן בפניהם
שלא יימהרו לסגור את דלת המקרר
לבקשם להצמד חזק יותר אחד לשני כשהדלת תיסגר
והחושך שוב יתפזר בשתיקה,
להאריך את הנשיקה;
רגעים עוברים
השמש עולה ושוקעת
במקרר נגמר השניצל תירס.

רגעים - יש ומתמזל מזלם והם נחרטים בזיכרון
ועולים באוב או בגעגועים.
אוהבים, כשמתמזל המזל, נתקעים ברגע אחד
ואין להם צורך
ברגעים שהתמזל מזלם.