|
כולנו מתעייפים בשחור
או לבן. האמצע הזה הוא קבוצה
מיזנטרופית מנטיפי האביב
משלחת באיה, החוצה.
אני עומד בעמק.
מאוד מקובל מצדי, במקום לעמוד רק לטעום מלבלובי ריבות החלב
אני בוועדה שלהם, ואיתכם. כי מה בסך-הכל
שונה בין צבע לאורותינו, לפצוע קשר ולבנותו בין
נקודות המעבר, אני אינני בקץ כמו ענן של אוגוסט. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.