בשל האלצהיימר אולגה הופכת זרה לעצמה, 
שוכחת שרצתה למות מאז 45'. 
אך יש להדקה למציאות: 
 
אולגה את בת שמונים. את לוחשת, 
"מפחדת למות," על מרפסת. 
ואז משהו בבלות רוסית. 
 
תרגמי לי מה אמר הלילה, 
תרגמי לי מה אמר המקום; 
גם לבכי מבטא זר. 
 
מגישה את זרותך כמו זר-פרחים. 
מדממת יין לכוס. הנוזל מסמיק 
את הזכוכית הצוננת ומעוררה. 
 
את אומרת, "יין זה לחישות ברוורס." 
אני אומרת, "מאיפה המבטא הזה?" 
כל-כך לא מוכר, כמו המוות. 
 
  
מוקדש לאולגה (1922-2005) וללילה ההוא על המרפסת בבית-האבות 
בטבעון. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.