שני פארי / אדם |
ממלא לי את הלב בזיכרונות כואבים
איך אתמול צעדנו שנינו בשביל של החיים
היום כבר נפרדים ופתאום עושים חושבים
ואיך על סף הדרך בין אנשים ושאיפות
אתה כבר לא אותו אדם ונשארו רק החלומות
אתה רוצה רק לעקל אתה רוצה רק לשקם
אבל עוצם את העיניים ובונה חומת מגן
זה לא אותו אדם עומד מול המראה
הכל פתאום כל כך נורא אין דרך חזרה
מחפש את עצמך בין אנשים ומסיבות
אך בתוך תוכך יודע זה הכל רק אשליות
איך ירדת מהשביל ופתאום קשה לחזור
אתה פוקח את העיניים וסביבך תמיד שחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|